[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נדב מאיר
/
להיות כמו ''הגדולים''

                           לזכרו של אמיר פלד ז"ל
(פרויקט סיום - סדנת וידאו וקולנוע שנה א')





1. חוץ, כניסה לבניין רב קומות, יום
מיכאל ירדני (מיקי - 27), בחור רזה, גובהו כ- 1.75 מטר, שיער
שחור קצר משוח בג'ל ומסודר בקפידה, לבוש בחולצה שחורה עם הדפס
PEARL-JAM - ALIVE, ומכנסיים שחורים. מיקי עומד בכניסה לבניין
רב קומות, מרים את ראשו ובוחן את קצה הבניין. כעבור שניות
אחדות, מיקי מזדקף, מהנהן לעצמו ונכנס במהירות לבניין רב קומות
מודרני, עשוי זכוכית ובטון. דלתות הזכוכית נסגרות אחריו.
בזכוכית משתקף הרחוב הסואן, על הלכי הרגל וכלי הרכב שבו. על
רקע זה מופיעה כתובית: "ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס, ג'ים
מוריסון, קורט קוביין כולם הלכו לעולמם בטרם עת בגיל 27"

2. פנים, תא המעלית בבניין רב קומות, יום
מיקי נכנס אל מעלית גדולה וריקה, משתהה מעט ומביט בלוח
הכפתורים. לבסוף, לוחץ על כפתור הקומה האחרונה - היא קומה 27.
הדלתות נסגרות, מיקי נעמד בדריכות, ידיו שלובות, הוא מרים את
ראשו לעבר צג דיגיטלי, מעל דלת המעלית. על הצג מופיעות מספרי
הקומות: "1" "2" "3".
FADE OUT

3. פנים, חדר ילדים של מיקי, לילה
FADE IN
חדר הילדים חשוך, מיקי  (בן 3), שוכב על גבו, ישן. לפתע, פוקח
את עיניו, ממצמץ, מביט לפניו. על ידו מטפס מקק ענק. מיקי מביט
בו בהלם, לאחר שניה בודדה מיקי צווח בקול רם. המקק מניע את
מחושיו. מיקי פוער את עיניו לרווחה, הבעת מורא על פניו, הוא
מזיז את ידו בפתאומיות, תוך הנפת השמיכה.
מיקי (צווח):
אמאאאא! ד ז וק!
לחדר נכנסת אמו, חנה. לבושה בכותונת לילה, שיערה מפוזר.
תנועותיה כבדות, מתוך שינה. היא מדליקה את האור בחדר, ממצמצת,
מרימה את השמיכה ומניחה אותה חזרה על מיקי.
חנה:
אין פה כלום מיכאלי. לילה, תישן.
חנה מתכופפת לעברו, נושקת למיקי ברפרוף ויוצאת מכבה את האור.
מיקי נותר במיטתו, פניו מבוהלות, מביט סביב בחשכה. מיקי מתיישב
על מיטתו, מושך את השמיכה עד צווארו וממשיך להתבונן סביב.
FADE OUT

4. פנים, תא המעלית, יום
FADE IN
מיקי עומד במעלית, משפשף את עיניו, מנער את ראשו. אחר כך, שוב
מרים את עיניו לעבר צג מספרי הקומות הספרה "4" מתחלפת ל "5"
FADE OUT

5. חוץ, גן שעשועים, בוקר
FADE IN
מיקי (בן 5) עומד בארגז חול, בידיו אוחז דלי מלא חול, ובו נעוץ
את חפירה. מולו, עומד שי, ילד בן גילו של מיקי. שי חוטף מידיו
של מיקי את דלי החול. מיקי מושך את ידו לעבר הדלי, תוך כדי
בכי. שי מקרב את הדלי אל גופו, מתחמק ממגעו של מיקי.
מיקי:
מפגר! תחזיר לי!
שי:
לא רוצה, יה - מכוער.
מיקי (בוכה) שי מתבונן בו בגיחוך.
שי:
תינוק, בוכה כמו ילדה.
הדמעות מטשטשות את שדה הראיה של מיקי, הוא מרים מהחול אבן
וזורק אותה לעברו של שי. האבן פוצעת את רגלו של שי, דמו מתערבב
עם החול. שי מפיל את דלי החול מידיו. אישה בגיל העמידה מופיעה
לפתע לידם.
האישה (מתכופפת מעל שי):
מי עשה לך את זה?
האישה מביטה במיקי בחומרה, ותופסת את זרועו ומושכת אותו אחריה,
שי מחייך בזדון, מיקי בוכה ללא קול.
FADE OUT

6. פנים, תא המעלית, יום
FADE IN
מיקי מושך את אפו כאילו היה סתום. מעביר את כף ידו על פניו,
מרים את ראשו לעבר צג מספרי הקומות. מופיעות בזו אחר זו הספרות
"9" "10" "11".
FADE OUT

7. פנים, כיתה, יום
FADE IN
מיקי  (בגיל 11) יושב ליד חנן, ילד בן גילו העונד משקפיים
עבות, פניו מכוסות פצעונים, רוק לבן בזוויות שפתיו. הילדים
יושבים ליד שולחן כיתה, שוקדים על ספרי לימוד בחשבון. מיקי
מדגים לחנן כיצד מחלקים שברים זה בזה. מאחוריהם עומדים שלושה
ילדים נוספים.
הילדים (שרים):
מיקי עו-ז-ר לחנו-נים, מיקי מסתובב עם יו-רם.
מיקי מסובב את ראשו לעברם, וחוזר לספר חשבון, תוך כדי שהוא
נושך את שפתו התחתונה.
FADE OUT

8. פנים, תא המעלית, יום
FADE IN
מיקי בוהה בדלת המעלית, תוך כדי שהוא כוסס את ציפורניו. הוא
מתנער מהקיפאון ומרים את עיניו לעבר צג הקומות. על הצג מופיעות
בזו אחר זו הספרות "14" "15" "16".
FADE OUT

9. חוץ, חצר בית הספר, יום
FADE IN
חבורת בני נוער יושבים על גדר אבן נמוכה בחצר בית הספר. שניים
מן הבנים מחבקים בנות זוג. החבורה מצחקקת. ביניהם, שירי - בת
15, דקת גזרה לבושה בחשפנות. שירי מדברת עם כמה מבני החבורה,
תוך כדי שיחה משחקת עם כתפיות חזייתה המבצבצות מהמחשוף. מיקי
(בן 16) מתקרב לעברם.

מיקי (פונה בביישנות לשירי):
היי...
החבורה משתתקת, כולם מסתכלים עליו, מיקי משפיל את מבטו, שירי
מתחילה לצחוק, ואחריה שאר החבורה.
בחור א':
מה קרה, דובי?
בחור ב':
דובי השמנמן חושב ששירי שמה עליו
בחור ג':
שמה עליו פס
בחור א':
זין
בחור ב':
שמן. זין שמן כמו דובי.
שירי (מבולבלת, מחליפה מבטים בין מיקי לחבורה):
לא קוראים לו מיקי?
בחור ב':
זה מיקי השמן, שמן כמו דובי.
שירי צוחקת, מיקי מסמיק, משפיל את מבטו.
FADE OUT

10. פנים, תא המעלית, יום
FADE IN
מיקי מסתובב עם הגב לדלת המעלית, עם הפנים לעבר ראי גדול התלוי
על קיר התא. מיקי מעביר את ידו בשיער, מקרב את פניו לראי,
מעביר את כף ידו על פני הלחי המגולחת למשעי. מיקי מסתובב שוב
לעבר דלת המעלית, מרים את ראשו לעבר צג הקומות. על גבי הצג
מופיעות הספרות  "19" "20".
FADE OUT

11. חוץ, בסיס צבאי ברמת-הגולן, ערב
מיקי, אמיר ואלי חיילים בני 20, יושבים על אבנים גדולות
ומעשנים.
אמיר:
טוב, אני עולה לשמירה
אלי:
גם אנחנו הולכים עוד רגע, יש לנו ת'נסיעה לחרמון עוד שעה.
אמיר:
תקפצו להגיד לי שלום לפני הנסיעה
אמיר קם ומחליף "כאפות" עם אלי, ניגש למיקי, מכה על שכמו.
אמיר:
אל תשכחו אותי.
מיקי:
אל תדאג אחי.
אמיר הולך.

12. פנים, טיולית, ערב
פלוגת חיילים עייפים נוסעת באיטיות בטיולית, מיקי ואלי יושבים
מאחור. הטיולית נכנסת דרך ש.ג. לתוך בסיס צבאי בחרמון.
מיקי:
בוא'נה אלי, לא הספקנו להגיד לאמיר שלום, והבטחנו לו.
אלי:
שטויות גבר, נרים אליו טלפון אחר כך.
קצין (צועק מהמושב הקדמי):
שתי דקות מסדר ב-ח עם הציודים בחוץ.
החיילים מתחילים לאסוף ציודים ולרדת במהירות מהטיולית.

13. חוץ, בסיס צבאי בחרמון, ערב
פלוגת החיילים עומדת ב-ח. מולם עומד הקצין, פניו נראות
רציניות.
קצין:
היום קרה מקרה מצער. חבר שלכם, אמיר פלד, נמצא מתבוסס בדמו
בעמדת השמירה ורופא הגדוד קבע את מותו.
החיילים מסתכלים זה על זה במבטים המומים. מיקי נראה כשפיו פעור
בתדהמה.
קצין:
כנראה שזאת התאבדות, או שנפלט לו כדור, אני לא יודע, גם הרופא
לא.
FADE OUT

14. פנים, תא המעלית, יום
FADE IN
מיקי עומד יושב בפינת המעלית, עיניו עצומות, רגליו מכופפות.
הוא פוקח את עיניו, אדומות ונפוחות, ומביט כלפי מעלה, על הצג
מופיעות הספרות "21" "22" "23"
FADE OUT

15. פנים, בית זונות, לילה
מיקי נכנס לתוך חדר מעופש וריק מריהוט. על רצפת החדר מונח
מזרון צר מטונף, עליו יושבת נטלי (21), כמטר שישים שיער קארה
חלק שאטני, לבושה חולצת סאטן חצי שקופה ומכנסי ג'ינס קצרים
קרועים. מיקי נבוך, משפיל מבט ממנה על הרצפה, נטלי מושיטה יד
לעברו בעדינות, מיקי קצת בהלם, לא יודע מה לעשות, עדיין נבוך.
נטלי מתיישבת על המזרון.
נטלי:
זה בסדר, קח את הזמן. (מוציאה באיטיות סיגריה "אירופה").
יש לך אש?
מיקי מתיישב לידה על המזרון, עדיין מרוחק ממנה מעט, מוציא
מכיסו קופסת "כאמל", ומצית זיפו, ומציע לנטלי סיגריה משלו.
נטלי מחייכת בנימוס, לוקחת ממיקי סיגריה ומחזירה את שלה לקופסה
מיקי מוקסם מהחיוך שלה, מצית את הסיגריה שלה ואחר-כך את שלו.

מיקי:
אני לא מבין מה בחורה חמודה כמוך עושה במקום כזה.
נטלי משפילה עיניים ומשחקת עם הקופסה, ברקע נשמע תקתוק השעון.
נטלי:
צריך כסף בשביל לממן את הלימודים, לא?
מיקי:
מה את לומדת?
נטלי (לוקחת שאכטה):
חינוך מיוחד.
מיקי המום מה, מעשן בדומיה ומסתכל על הקירות החשופים, בזוית
העין קולט את נטלי מציצה בשעון.
מיקי קם, מיישר את בגדיו, מוציא ממכנסיו שטר של 200 ש"ח, מניח
אותם על המזרון ויוצא בשקט מהחדר.
FADE OUT

16. פנים, תא המעלית, יום
FADE IN
מיקי עומד מול צג מספרי הקומות. ידיו שלובות מאחורי גבו, הוא
מעביר משקל מרגל לרגל, בקוצר רוח. על הצג מופיעות הספרות "24"
"25"
FADE OUT

17. פנים, פרוזדור בבניין האוניברסיטה, בוקר
FADE IN
עשרות סטודנטים נדחפים מול לוח המודעות, מיקי (25) נדחף ביניהם
אל הלוח. בדרך, מספר אנשים מתנגשים בו, דורכים עליו ודוחפים
אותו עם תיקיהם. לבסוף מיקי מביט בגיליונות הציונים התלויים על
הלוח. מיקי עוקב עם האצבע על פני רשימות השמות ומוצא את עצמו
בשתי רשימות. באחת מופיע הכיתוב "נכשל" ובשניה "57". מיקי דוחף
את הסובבים אותו, מפלס את דרכו החוצה. מגיע עד סוף הפרוזדור
ודוחף בכוח את הדלת.

18. פנים, מטבח בביתו של מיקי, יום
מיקי נכנס למטבח עצבני. אמו (חנה) עומדת ליד הכיור ושוטפת
כלים. מיקי טורק את הדלת בכוח, חנה מסתובבת.
חנה:
מיקי, מה קרה?
מיקי (עצבני):
מה קרה, מה קרה, זהו נגמר.
מיקי חוצה את המטבח, חנה בעקבותיו
חנה:
מה נגמר?
מיקי:
זהו, אני לא לומד יותר. נכשלתי.
חנה תופסת את מיקי בזרועו, מאמצת אותו לחזה. מיקי מנסה
להשתחרר, נכנע ופורץ בבכי על כתפה.
FADE OUT

19. פנים, תא המעלית, יום
FADE IN
מיקי נשען על המראה התלויה על הדופן הפנימית של המעלית. ראשו
מופנה כלפי מעלה לעבר הצג. פניו נראות עייפות, מודאגות
ומיואשות. על צג הקומות הספרה "25" מתחלפת ב "26"
FADE OUT

20. פנים,  חדר השינה של מיקי, בוקר
מיקי ישן במיטתו, כאשר מעליו תלויים פוסטרים של ג'ים מוריסון
ושל קורט קוביין. בלוח השנה שלראש המיטה, אחד הימים מסומן בטוש
אדום כ"יומולדת 27". על הרצפה, למרגלות המיטה זרוק שעון מעורר
המורה על השעה 6:30, הבטרייה ומכסה השעון זרוקים בנפרד לצידו.
נשמעת דפיקה בדלת. מיקי אינו מגיב.

VO חנה:
מיקי! מיקי! כבר שבע וחצי.
שוב נשמעות דפיקות, מיקי זז במיטתו מבלי להתעורר. כעבור שניות
אחדות, מיקי פוקח את עיניו, מביט בשעון היד שלו וקופץ מהמיטה,
מושך לעברו ג'ינס מתוך ערמת הבגדים שעל הרצפה.

21. פנים, מטבח, יום
חנה עומדת ליד שיש המטבח, מכינה קפה. על השולחן עומדת צלחת עם
חביתה וקערת סלט. לידם - לחמנייה עטופה בנייר פרגמנט. מיקי
נכנס לחדר במהירות, עדיין עייף, תוך כדי הליכתו מכניס את שולי
חולצת הכפתורים הלבנה למכנסיו. על כתף החולצה רקום לוגו של
חברת אבטחה.
מיקי (מסנן כמעט מבלי להזיז את שפתיו):
בוקר טוב.
מיקי מסתכל על השולחן, רואה את ארוחת הבוקר והלחמנייה. חנה
מעמידה כוס קפה מהביל ליד הצלחת.
מיקי:
תודה אמא.
מיקי מנסה לחבק את אמו, אך חנה ממהרת ודוחה אותו מפניה.
חנה:
תסתדר מהר, אני אסיע אותך לעבודה. מתי אתה מתחיל?
מיקי (מציץ בשעון היד ומחייך בעצב):
אני מתחיל לפני שעה, אמא.
מיקי אוסף כמה מהדברים המפוזרים על השולחן (סיגריות, מצית,
ממלא בקבוק קטן במים), ובכל פעם שבה עובר ליד הצלחת, נוגס מעט
מהחביתה. חנה בינתיים מכינה למיקי תרמוס עם קפה.
חנה:
אתה מוכן?
מיקי ממשש את כיסיו, מציץ בתיקו, לוקח לגימה מהקפה ומהנהן.

22. פנים, מכונית, בוקר
חנה נוהגת ברכב, מיקי לידה במושב הקדמי. ארנון (25) לבוש במדי
מאבטח הזהים לאלו של מיקי עומד בכניסה לחניית בית החולים. כאשר
הרכב של מיקי מתקרב אליו, חנה מאיטה. ארנון מניף את ידו
לשלום.
ארנון:
שבוע טוב בן-אדם, טוב שבאת לעבודה, מה נשמע אחי? יש פה בלגן,
היה פיגוע. ברוך שאל עליך, א'קיצר תכנס לכוננות ספיגה!
מיקי:
תודה אחי.
חנה פותחת את הרדיו, מנווטת את הרכב לכיוון דלת המיון.
VO קריין רדיו:
אני חוזר, מדובר בפיצוץ כנראה על רקע לאומני מספרי טלפון
לבירור...
חנה סוגרת את הרדיו, מנידה את ראשה ונושכת את שפתה התחתונה.
חנה עוצרת את הרכב, מיקי יוצא מהרכב, נושק לאמו.
מיקי:
תודה
חנה:
לא שכחתי אותך, ילד יומולדת שלי.
מיקי:
היום הולדת שלי מחר.
חנה:
לא משנה, שיהיה לך יום טוב, בכל מקרה, ותזהר.
מיקי שוב מנשק את חנה, מזדקף, טורק את דלת המכונית ורץ אל דלת
המיון.

23. פנים, חדר קצין הביטחון (ברוך) בבית החולים, בוקר
ליד שולחן גדוש טלפונים, מכשירי פקסימיליה וניירת, יושב ברוך,
גבר גדול ממדים, בגיל העמידה, ראשו מגולח. מיקי נכנס לחדר
בבהילות, מתנשף מהריצה, ברוך מרים את מבט לעברו.

ברוך:
אז ככה, היה פיגוע בתחנת אוטובוס פה, הרבה פצועים, שני הרוגים,
אולי יותר. תכף יתחיל כאן הבלגאן, אז קח קשר וטוס למיון.
אחד הטלפונים מצלצלים, ברוך מרים את השפופרת, מהדק אותה בין
סנטרו לכתף.
ברוך (למיקי):
לך, לך. ואל תדאג, לא שכחתי אותך עם האיחורים שלך שלוש פעמים
בשבוע אחד.
מיקי מסתובב ויוצא מהחדר.

24. פנים, חדר מיון, בוקר
חדר המיון עמוס, עשרות אנשים יושבים ומתהלכים בפרוזדור, רופאים
ואחיות מתרוצצים ביניהם. מיקי הולך לאורך חדר המיון, מאחוריו
במרחק של כ-10 מטר הולך ברוך הקב"ט בלא שמיקי יראה אותו. מיקי
נתקל באחת האחיות, שנושאת בידיה מבחנות. האחות מפילה את
המבחנות ומתכופפת להרים את שבריהן.
אחות (צועקת):
אידיוט, תסתכל לאן אתה הולך
מיקי (בעצבנות):
סליחה, סליחה, זה בטח גם היה בכוונה
ברוך מגיע מאחור, טופח למיקי על השכם.
ברוך:
מר-בחור, מה יהיה איתך? טוב, לך לכניסה יש שם בלגאן קצת, אני
כבר בא אחריך

25. פנים, לובי בית החולים, בוקר
מיקי עובר בין המוני אנשים, ביניהם רווית (25) גובהה כ-1.60
מטר, שיערה שאטני, בתספורת קארה - חברתו של מיקי. שיערה סתור,
אפה אדום מעט, מתחת לעיניה סימני איפור מחוקים. רווית מבחינה
במיקי ונדחפת לעברו.
רווית:
מיקי! התקשרתי אליך ואתה לא זמין

רווית נתלית על צווארו, מיקי מחבק אותה עד כמה שהצפיפות מאפשרת
זאת.
מיקי:
מה קרה, חמודה?
רווית פורצת בבכי.
רווית (נשנקת):
הפיגוע... (שוב פורצת  בבכי) והם משחררים אותי כי אני רק פגועת
הלם.
מיקי (נדהם):
היית שם?!
רווית מרימה את עיניה, מלאות הדמעות לעברו.
רווית (צועקת):
כן! הייתי! ואני מנסה כל הבוקר לדבר איתך, בוא נשב...
מיקי:
מתוקה, אני אדבר איתך אחר כך, אני מזה בבלגאן עכשיו...
רווית צועדת בעקבות מיקי, מתייפחת.
רווית:
מיקי, מיקי! תעצור רגע, אני רוצה לדבר איתך...
מיקי מסובב את ראשו לעברה, מתקרב אליה, מלטף את פניה
במגושמות.
רווית:
אתה חבר שלי. אני צריכה אותך עכשיו...
מיקי מאמץ את חברתו לגופו לרגע קצר, ומשחררה. ידיו מונחות על
כתפיה.
מיקי:
איחרתי לעבודה, ויש פה הרבה מה לעשות, אני נורא מצטער, אני
צריך לעבוד.
מיקי נושק קצרות על שפתיה של רווית ורץ לעבר דלת היציאה מבית
החולים. רווית עומדת  קפואה במקומה, מלווה את מיקי במבטה, רגע
לפני היעלמותו בדלת היציאה, רווית קוראת לעברו.
רווית:
כוס אמא שלך, מיקי!
מיקי אינו מגלה סימן לכך ששמע את דבריה ונעלם בהמון בדלתות
היציאה.

26. חוץ, כניסה לבית החולים, בוקר
מיקי יוצא מדלתות בית החולים, מושך לעברו בעצבנות כסא פלסטיק
העומד בקרבת מקום, ומתיישב. מיקי מוציא מכיס מכנסיו קופסת
סיגריות "כאמל", מושך מהקופסה סיגריה ומצית אותה בעצבנות. מיקי
לוקח שאכטה עמוקה, עוצם את עיניו ונושף את העשן בחוזקה. כאשר
הוא פוקח את עיניו, מיקי רואה כי מולו עומד ומסתכל בו ברוך.
ברוך:
תביא את הקשר, לך הביתה, אתה מפוטר
מיקי מוציא את הקשר מחגורת מכנסיו, ונותן אותו לברוך. ברוך
מסתובב והולך בצעדים רחבים. מיקי נשאר על הכסא ומסיים את
הסיגריה, מועך אותה ברגלו, קם והולך לכיוון תחנת האוטובוס.

27. פנים, חדר השינה של מיקי, בוקר
מיקי שוכב במיטתו, שמיכתו משוכה מעל ראשו. נשמע צלצול שעון
המעורר המורה על השעה 6:30, מיקי מגיב לצלצול מיד - קופץ
מהמיטה, מכבה את השעון.

28. פנים, חדר המקלחת של מיקי, בוקר
מיקי עומד מול ראי המקלחת, מתגלח בקפידה, מתבשם, מושח את שיערו
בג'ל.

29. פנים, מטבח בביתו של מיקי, בוקר.
חנה עומדת ליד השולחן, לפניה מונחת עוגת שכבות גדולה. חנה מצפה
את העוגה בקרם, לידה עומדות צנצנות עם קישוטים לעוגה וקופסה עם
נרות יום הולדת. מיקי נכנס לחדר בהליכה קלה לבוש במכנסיים
שחורים, חולצה שחורה עם הדפס של PEARL-JAM - ALIVE. חנה מרימה
את  ראשה, פניה מופתעות.
חנה:
בוקר טוב, לקום כל כך מוקדם ביום ההולדת?
מיקי ניגש אל אמו ונושק על לחיה. לאחר מכן, מיקי טובל את אצבעו
בקרם, טועם אותו ומביט בחנה בשאלה, על פניו הבעה של חוסר
שביעות רצון.

חנה:
קרם קיווי. זה מעולה על עוגת וניל, לא?
מיקי לא עונה, ולוקח כמה סוכריות כדי להעביר את טעם הקרם.
חנה:
אתה רוצה לאכול? להסיע אותך לעבודה?
מיקי:
לא, תודה אמא. (משתהה מעט מול העוגה) אני הולך, ביי.
חנה:
מתי אתה חוזר?
מיקי (משתהה בדלת):
מה זה משנה? (מחייך בערמומיות)
מיקי יוצא מהבית, חנה מושכת בכתפיה ומתחילה לסדר סוכריות בצורת
הספרה "27" על העוגה.

30. חוץ, רחוב ליד כניסה לבניין, בוקר
מיקי עומד בכניסה לבניין רב קומות, מרים את ראשו ובוחן את קצה
הבניין. כעבור שניות אחדות, מיקי מזדקף, מהנהן לעצמו ונכנס
במהירות לבניין רב קומות מודרני, עשוי זכוכית ובטון. דלתות
הזכוכית נסגרות אחריו. בזכוכית משתקף הרחוב הסואן, על הולכי
הרגל וכלי הרכב שבו.
FADE OUT

31. פנים, תא המעלית, בוקר
FADE IN
מיקי מרים את ראשו, על צג הקומות שמולו מהבהבת הספרה "27".
FADE OUT

32. חוץ, רחוב,  יום
FADE IN
מיקי (בן 5) הולך על גדר אבן, אמו, מחזיקה את ידו, ביד השניה
מיקי מחזיק ארטיק. שניהם צוחקים.
FADE OUT

33. פנים, כיתה, בוקר
FADE IN
מיקי (10) יושב בכיתה בין עשרות ילדים אחרים, המורה ניגשת
אליו, ונותנת בידיו בחינה, עליה מתנוסס הציון "100 כל הכבוד".
FADE OUT

34. חוץ, בסיס צבאי, ערב
FADE IN
מיקי (20) עולה על במה מאולתרת ומקבל מידיו של מפקד, בנוכחות
חיילים רבים נוספים, מעמד עץ על היותו חייל מצטיין.
FADE OUT

35. פנים, החדר של מיקי, ערב
FADE IN
מיקי עומד בחדרו, מולו במרחק מה עומדת רווית, מיקי שולח יד,
נוגע בפניה, רווית נמשכת לעברו והם מתאחדים בנשיקה.
FADE OUT

36. פנים, מטבח בביתו של מיקי, בוקר
FADE IN
חנה עומדת ליד שיש המטבח, מכינה קפה. על השולחן עומדת צלחת עם
חביתה וקערת סלט. לידם - לחמנייה עטופה בנייר פרגמנט. מיקי
(26) נכנס לחדר במהירות, עדיין עייף, תוך כדי הליכתו מכניס את
שולי חולצת הכפתורים הלבנה למכנסיו. על כתף החולצה רקום לוגו
של חברת אבטחה.
מיקי מסתכל על השולחן, רואה את ארוחת הבוקר והלחמנייה. חנה
מעמידה כוס קפה מהביל ליד הצלחת.
FADE OUT

37. פנים, תא המעלית, בוקר
FADE IN
המעלית רועדת מעט, נשמעים רעשים, מיקי (27) בוכה, מכה את דלתות
המעלית המסרבות להיפתח. על פניו הבעת יאוש.
מיקי:
אני לא רוצה למות!
דמעות זולגות על פניו. מעל ראשו מהבהבת הספרה "27".

38. פנים, פיר המעלית, בוקר
מבט מלמעלה על תא המעלית בפיר. אחד החבלים שמעליה נקרע
ומשתחרר. המעלית נופלת במהירות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-שקע?
-מה תקע?
-אני יכול
להדליק את
האור?
-למה?
-בשביל לראות אם
כל חור בלילה
הוא שחור.


סלוגן לממיינים
הכפיתיים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/1/02 19:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב מאיר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה