מיכל אבני / אני הכאב אתה אקמול |
לבכות זה חזק מהלב
דמעות כפני הדמים
תקוות נשברות אחת על אחת
ותשובות שאותן לא צריכים
ושוב עומדת במרכז
בובה
מחזיקה בידה
הבובה בוכה
הילדה נשברה
ואת זאתי אי אפשר לתקן
היא יחידה במינה
איזה רגש עמום תכלית
שחרסינה נשברת ונסדקת זכוכית
ולמרות הכול היא לא בוכה
זה נכון שאין לה על מה
ריצה מהירה אחת וכמה
ובובה קטנה
עם דמעה בידה
לדמעה יש פנים
ויש לה גם שם
אך היא מתייבשת
בגוף חיי ונושם
כולנו מתים
הכול גופות
ורק אחת
דמעת משאלות
חוזרים על אלמנט
אותה הדמעה
שואלים שאלה
מקבלים חמלה
סליחה אהובי
סליחה על הכול
אני לא בובה
אני רק
ילדה שבורה
שכואב לה
ואתה
האקמול...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|