"נו אז מה אתה, אגזוזן? מושך כריות? מנקה ארובות? מעיף
עפיפונים? את האחרון אני המצאתי."
"אפשר לומר שכן למרות שאני לא מבין למה אתה חייב להשתמש
בביטויים כאלה. חוצמזה אומרים נושך כריות ולא מושך כריות
והאחרון מסריח!"
"למה נושך?... אהה, הבנתי. זה באמת יותר הגיוני. אני משתמש
בביטויים כאלה כי ככה תתייחס אליך החברה ואפילו יותר גרוע. אם
תמשיך להיות כזה הומו!"
"אבל אתה אמור להבין אותי. או לפחות לנסות..."
"לא רוצה."
"נו סבא..."
"למה אתה עושה את זה כי זה בטרנד? באופנה? כי כולם מתנסים
בדברים. גם לאבא שלך היה אפרו בשנות השבעים ו..."
"אבל הוא לבן."
"בדיוק. אבל הוא הסתפר וגם אתה יכול!"
"להסתפר?"
"לא. להפסיק להיות הומו."
"אולי אני רוצה להיות הומו."
"הומו זה לא מקצוע."
"אני יודע. אז מה?"
"לא יודע זה היה נשמע לי כמו טיעון טוב בראש... מה עם אישה?
ילדים? תמחק את הראשון."
"אפשר לאמץ."
"חיקוי זה אף פעם לא טוב כמו המקור!"
"מה?"
"אולי אם אני אתן לך כסף?"
"אז אני אפסיק להיות הומו?!"
"זה מה שאני מוכן להציע." שם בידו פיתקית קטנה.
"אני לא מוכר כאן את הנטיות מיניות שלי."
"אתה יודע כמה ילדים רעבים באפריקה היה אפשר להאכיל בכסף
הזה?!"
"אז תתרום אותו לילדים הרעבים באפריקה."
"ואז אתה תפסיק להיות הומו?"
"לא, אני לא הולך להפסיק להיות הומו."
"טוב, בוא איתי רגע." מוביל אותו לחדר השינה.
"סבא, למה יש לך אישה עירומה במיטה?"
"זה לא חשוב כרגע. זאת אמירה היא תעזור לך להפסיק להיות
הומו."
"אני לא חושב ככה."
"למה?"
"כי אמירה הייתה פעם אמיר."
"מה? אבל יש לה למעלה... וגם למטה... אוי גוועלד!"
"עדיין לא הסברת לי מה היא עושה פה."
"מה שהיא עושה פה זה לא עניין שלך. עכשיו בוא איתי!" לוקח אותו
לאמבטיה, מוציא מטאטא מהארון.
"מה אתה עושה?"
"תסתובב." דוחף את המטאטא במעלה עכוזו.
"יאאאאאאאא, זה כואב!"
"אתה רואה ככה יהיה לך כשתהיה הומו!"
"כן אם לבחור השני היה הרבה מזל." מחייך.
"אתה יודע שאבא ואמא בחיים לא ירשו לך להיות הומו."
"אני כבר מספיק מבוגר בשביל לקבל כאלה החלטות לבד."
"אז אתה נשאר הומו?"
"כן."
"ככה?"
"כן."
"טוב, תזכור את זה!"