מתי סירות הדייג יחדלו מלשוט על הים?
למרחק בעיניי, לא בימי חיי.
כמה אנרגיה להשקיע לשווא?
רק כי אולי, ישתנה המצב.

הסירות ישוטו ללב הים.
מילותי יסחפו לחופי אוזנך.
ולא ישובו אלי.

מקצה האופק יצוף מפרש לבן.
אך אין הוא של הסירות  הדייג המתעייפות
אלא משלוח חדש של עצבות  
שחזרה לה בזיכרון ישן.

דייגי הסירות חושבים על ביתם.
אך לא יחזרו; לילדיהם, לנשותיהם.
שמחכים מסביב לשולחן
אך הדייגים אינם כאן...