רועי-לי עמית / בית קברות צבאי |
ומבטך קפא, שם בשמיים,
תקוותך קבורה באותו בור,
איתו,
שמת לא לרגלייך.
השחר שמפציע
לתוך עולם אבוד
יאיר את מצבת אחיך לשווא,
כי את כבר לא תיראי אותו,
ולא אותך,
כי תקברי שם לידו.
בבית הקברות הצבאי.
ינואר 2002
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|