מאיה לירי / היא |
אביון הוא הלב העיקש
וכמה קרובה השעה
מה מוזר-
מה תבקש?
עת דומיה נתתי
והיא תבטיח נחמה
תשלח יד מפויסת
תגשש, תקרב, תגע-
תפריח השממה
עת דרכי ריקה
ומטעני בי מה רב
מובל אט בחריקה
עת שנתי נטרפת
כמה אברך קיומה
של אותה הצוחקת
אוי אהובה,
בעברי על גשר התודה
אדע ברכת קיומך
זמן צחוקי... עד אהבתי
הלומת ביטחון בואך
רגע ילחש בי הלהב
ממערבולת שינויי רוחי
ירעדו בי מילותייך
ויביאוני אל שלוותי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|