התבוננתי בצבע הורוד שעוטף את השמיים. בחיים לא ראיתי ורוד
כ"כ...כ"כ..כ"כ ורדרד.
הייתי כ"כ שקועה בורוד שהשתקף על הבינינים הכחולים- שלא שמתי
לב ש... אני בזרועות של הבחור הכי מדהים בתבל. המגע...
כנראה לא שמתי לב, נפלתי מהמדרכה.
הוא אמר משהו, אבל הייתי שקועה בלנסות להבין מה מסתתר בתוך
הגוף השרירי הזה, העיניים החומות עמוקות, והשיער שעף ברוח, כמו
שאני אוהבת אצל בנים. בחיים לא חשבתי שכזה דבר קלישאי יקרה לי.
בחיים...
אחרי שבועיים כבר היינו בסרט מולן רוז'.
וככה, כשידינו שלובות בתוך הפופקורן- הבנתי שאני הבת אדמית
המאושרת ביותר בעולם, ביקום, בחלל...
הייתי בטוחה שהוא שומע את השיניים שלי נוקשות מרוב אושר.
אבל הוא לא. הוא רק הסתכל עליי במבט שאומר: אני יכול להישאר
איתך לנצח. או שזה רק פרי דימיוני, בכל אופן- זה מה שאני
ראיתי.

ביום שלישי, כשחזרתי מותשת מיום הלימודים המייגע, שבו ספרתי לכ
דקה, כל רגע. שוב היו שמיים מדהימים, הם בעצם תמיד ככה.
שמיים סגולים שחורים הפעם. בתאום ראתי את עצמי בזרועות של...
בזרועות של בחורה, נראיתה דווקא נחמדה.
שעה אח"כ מצאתי את עצמי יושבת לידה בבית קפה ושומעת הצעה ללכת
לסרט 'אבודות והוזות'.
הבחורה הייתה לסבית.
אותו מזל לא קורה פעמיים.