הפחד הכי גדול שלי
(מחר בוודאי ישתנה)
הוא שכשלא אהיה שם להשגיח
יעלמו מדמיונך
כל הזיכרונות ממני
וכל הקסם והיופי שמצאת
בי וכל האהבה
אלי והעיוורון הזה שלך
ותשאר בינינו
רק
המציאות
של עירומי

כשתראה אותי בתחנת רכבת עמוסה
כמו בסרט שחורלבן
מנפנפת במטפחת
דרך חלון קרוןישן
ותדע שלא אחזור אלא בעוד
ארבעה עשר יום
תזיל דמעה
תרוץ מעט על הרציף
תזרוק יסמין אל האוויר
ותראה אותו נופל נרמס
נובל בין הקווים

כמו בסרט ישןמאד
חכה לי
תסתכל בינתיים על האופק הסגול
מתערבב בעשן רכבת אפור שחור
תחייך לאיזה גבר
מחלץ יסמין מבין פסים
ותאמר לעצמך
חכה
ורק אז
תמשיך לרוץ