עמית קרפנטר / שמים |
עננים פלומתיים
חלומות נבלעים
כלא היו
כל מה שמורגש לרגע או שניים
היא התחושה שהיו שמים
ועכשיו הם אינם -
אני בתוכם מרחף לאיטי
דואה לפרק זמן שאול
ומי יוכל לעצור אותי?
רק כשאפסיק להיות מסטול
מצחיק איך התדרדרנו
לאן לעזאזל הגענו
כשהאושר טמון בחומר
מעושן, נלעס, נמצץ
חשבנו שהוא שם
לכל דורש -
בנמצא, שורר ונערץ.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|