|
ממשיך ללכת
מהלך בהמשכים
צעד אחר צעד
רעד אחר רעד
מבטים חפוזים לצדדים
מגלים שדות קסם נוגים
ענוגים
ואינסופיים עד מאד,
כאלה שיופיים נוצץ למרחקים.
נכנס לשדה שכזה
ומתמוטט מחמת עומס יתר לבבי
נוחת על גבי שיח לדוגמא
קוצני הוא השיח
ודוקר.
שוכב עליו קודר
כאבו מנסה לעורר
ובמקום זאת מקרר. |
|
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.