|
הוא יודע שהוא הורג אותי
והוא ממשיך
הוא בוכה יחד איתי
על כמה שהרגע נכון
שמחר זה תירוץ
אין חרטות?
לא יהיו לעולם!
ואני ממשיכה
יחד איתו
ולפעמים יחד איתה
לא צריך להתאכזב
כבר אין בשביל מה...
היא בוכה
ואני איתה
חלומות רטובים
דמעות הן זיעה. |
|
|
אימא תמיד דחפה
אותי לאכול
כרוב, בכלל עד
גיל ארבע ושלוש
רבעים לא ידעתי
מזה.
מאחת שיודעת
להקשיב, סימפטית
ובעלת עכוז מוצק
במיוחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.