[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סבלתי
סבלתי מספיק
עכשיו אני מתכוון להפסיק
מה יקרה אם אני לא אחייך יותר
פתאום על החברים שלי אני אתחיל לוותר
לא יהיה לי איכפת מה קורה
אני אשן רוב הזמן, אתעורר רק במקרה
הוצאתי את כל הכוח עלייך, רק שנישאר בסדר
הוצאת את כל הכעס עליי, נשארתי לבד בחדר
חושב
אולי טעיתי? אולי לא כדאי?
אבל עד מתי?! עד מתי?!
אין באפשרותי להמשיך ולהתעלם
לשמוח, כאילו הכול בקרוב ייעלם
הרי הכול כבר סודר, הכול היה מצויין
מסתבר שעמוק בפנים, הכול הפוך ומבולגן
נמאס לי
לדבר, לנתח, להקשיב
לאהוב, לאהוד, להקריב
להישאר קרוב, לתת מעצמי ולהעריך
בלי לקבל חזרה את מה שאני צריך
אל תדברו איתי היום
תנו לי לשבת ולסתום
את הפה, את העיניים והאוזניים
לפחות לעוד שעה, יום, חודשיים

אבל רגע, זה לא אני...

אני עדיין צריך עזרה...

סבלתי
סבלתי מספיק
עכשיו אני מתכוון להפסיק
להפסיק להיות בן אדם אחר
הנה הכול מיד חוזר
אך בכל זאת יש שינוי אחד
עכשיו אני מרגיש לגמרי לבד







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מעניין אם רונה
קינן תראה את
הסלוגן הזה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/1/02 4:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי מזילו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה