הדס ניל / זכרון |
איך שאת נחה
שוקטת על נימייך.
מתפתלת במחזוריות
מענה שכזאת.
מנסה לגרום לי לשכוח
עד כמה שאני
מחווירה לעומתך
עד כמה את בולטת
אותי.
ואין להתכחש,
כי אנחנו ככה
אני ואת
תמיד ידענו לא לברוח
אלא לעמוד ולהנות
מהסבל
לצחוק- אני למדתי
ולצלוק, את למדת
אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|