פעם כשהייתי צעיר
שרתי בכל העיר.
כל צעד שרתי מילה
והיום כל צעד ממלמל תפילה
שאולי אחייה במדינה.
אפילו במקלחת בקולי קולות
אני כבר לא שר.
רק מחשבות עוטפות את ראשי.
אין זמן לשירים, אפילו במקלחת שלי.
רוצה רק נחת רוח, בקשה אחת
שההוא שאמר :"יהיה טוב" יוכיח זאת.
היום, עכשיו, הרגע !
אין כבר כח לצרות, למלחמות
מבפנים ומבחוץ.
רוצה לחיות כמו כל אדם נורמלי.
מה שביקשתי זה דבר כלכך בנאלי.
רוצה לקום בבוקר, להתקלח ולשיר,
לעבוד ולראות עם חי, עם גדול
שמתחיל מבית ונגמר בעולם.
לחזור למשפחה טובה ולשיר במקלחת.
להפעיל את ראשי לצרכי השיר ההוא בצעירותי.
אין נחת.
אני כבר לא שר במקלחת.