|
מתמלאת בפירורי הזמן
המחליק בנשיבותיו
את שחרת במחוזותיי.
כמו שולחן כבד
עם גומות מגולפות לסועדים,
שולחן ישן של אוכל,
והוא שרוט
ונחבאים בו סימנים
שהתמלאו
בשכחה של דונג.
ואין מפה לי רקומה -
החלומות שלי
כמו סרטנים
הולכים אחורנית.
ומתחפרים. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-מצטערת מתוק,
אני שדכנית, לא
אלוהים.
השדכנית
הלנה-עמרם-אבוטבול
נאלצת לאכזב את
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.