זהו זה
זהו קרב האמיצים.
הסוף מר, הכאב מתוק.
כל החלומות שלך מתנפצים.
האנשים יהיו מאבן, המחשבות יהיו בדמיון.
הכפפות יפלו, וכולם ילכו לישון.
טרגדיה נוראה, מה לא אמרו, מה לא נעשה.
לא ישאר יותר כלום חוץ מרוח, כנראה גם שממה.
כל הדמעות, כאב, אין יותר הגיון, החיים הופכים למוות,
תקווה הופכת לאפר, התשוקה הופכת לשנאה.
אולי האנשים ישנו את עורם, אולי ישתנו מכאן ועד לשם....
אבל זה רק ילד אחד שכותב דברים במחשב
זה אפילו לא יוצא לו מהלב.
טוב, אולי קצת פה ושם
בכל אופן מוסר ההשכל כאן מובן:
אם אפשר, אז כדאי לשנות את העולם.
(ואפשר)