לא היית שם בשביל לחבוש את פצעי, כשנפלתי מהעץ או החלקתי
מהאופניים, לא היית שם בשבילי כשילדים הציקו לי בגן וביסודי,
לא אספת אותי לזרועותייך וחיבקת ואמרת מילות עידוד, לא היית שם
בשבילי כשהגעתי למצוות, לא היית שם בשבילי שאספר לך על האהבה
הראשונה, וגם כאשר נכוותי לא הקלת על הכאב.
לא היית שם כשלבשתי מדים, לא היית שם בשביל לאסוף את דמעותיי
באבלי, בכאבי, בכעסי.
לא היית שם באף דרך חדשה שהתחלתי, באף צומת דרכים שבה עמדתי,
בכל כאב, בכל שמחה, לא היית בשבילי מעולם.
ואני שואלת את עצמי ללא מענה-למה אני אהייה פה בשבילך עכשיו?! |
