שירי בר / סוף לסרט |
ולשקוע בהרהורים של אם
שמטשטשים את החושים
ולדמיין כמו בסרט מבויים
שאני הבמאית, הכל מושלם
הניצבים עומדים דוממים ועושים הכל בשקט
נתון לשיקולי, הם יכולים ללכת
ואתה ניצב על הסט כל-כך יפה
מי אמר שהזמן מרפא?
דמויות שנראות רק בצללית ערפילית
נראות מהססות משהו, פשוט להשקיט
ואתה בין כל הדמויות הכי מטושטש
פשוט לקמט את הדף ולכתוב תסריט חדש.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|