New Stage - Go To Main Page


רק שאוכל לגעת בך שוב,
לחוש את עורך,
בידיי, בשפתיי,
עוד ועוד,
עד שלא נוכל לעצור,
ואחוש את פיך.
כמו אז, לייבש פתאום את הדמעות,
שעמדו על סף עיניי ימים רבים כל-כך.
כל רצוני הוא הלילה ההוא,
שלא ייגמר,
שלא אאבד את טעמך על שפתיי,
שלא תפסיק להביט בי,
שלא אפסיק להביט בך,
רק עוד קצת,
עוד מעט...
והרצון העז לא משנה דבר,
מלבד הדמעות, אשר אינני מצליחה לעצור עוד,
והתשוקה אליך,
גדולה כל-כך, אין-סופית,
והאוויר לא מספיק יותר, כדי למלא אותי,
רוצה את דמותך מול עיניי,
את קולך חודר לתודעתי,
ממלא את ראשי, את חזי, כמו אויר צלול,
שמביא עמו את השקט.
והכמיהה אליך מתגברת,
עוד ועוד,
תן לי רק עוד בוקר,
להתעורר במיטתך,
ופני צמודות לשלך,
ומותר לי לנשק את שפתיך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/1/02 2:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלונה שולמנקו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה