והרי- אף פעם לא היית שלי ממש. הרי אף פעם לא היית אתה ממש.
לא כנגדי ולא לצדי ולא מעלי. התשוקה היתה נחלתי ועדיין הקנאה
והאי ידיעה. אם הייתי רעייתך, ודאי הייתי הופכת אישתך במהרה.
אתה כל כך יפה בעיניי אתה כל כך מוטעה.

שתצחקנה לך בנות עם שדיים ואברים ובלי עבודה כלל תרכון
מעליהן-
פיך בהן שיערך, ועינייך בי.  כי אתה פיקח מקלל-
ארצה להיות שם כשתבין את הברכה הקללה, כשתעלה מן ההרים אל שמש
כתומה. כשתאהב.




והרי את- אף פעם לא שלי ממש. תמיד את תמיד את. כנגדי ולא לצידי
ומעלי. התשוקה היתה נחלתי ועדיין. אם הייתי אישתך ודאי הייתי
הופכת רעייתך ברגעים ספורים. את יפה.

דבר לא יצחק לך או בך. שדייך יקפצו ותמצאי פשרה ובעבודה רבה
תרכני באהבת בשרים.
כי את- מנגנת צליל זהב לי ולך.
ארצה להיות כאן כשתדעי את הברכה והקללה, כשתפרצי ממעין כתום אל
פי. קדושת הרגע תהא נחלתי.