|
מסילות של ברזל
אדנים של עץ
ורכבות הלילה
שועטות
בי
מחלומן אתה נשקף
מביט בחלומי
וטלטולן
מרעיד כתלי גופי
ושקשוקן
מסעיר ספי נפשי
הן דוהרות
גומעות מרחק
שנים
ומסביב
כולם כבר ישנים
ורק אתה
משקיף מחלומי
ממתין לסוף
של מסילות ברזל
ואדנים של עץ
לתחנה שבי
שבה
תרד |
|
|
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.