|
מסילות של ברזל
אדנים של עץ
ורכבות הלילה
שועטות
בי
מחלומן אתה נשקף
מביט בחלומי
וטלטולן
מרעיד כתלי גופי
ושקשוקן
מסעיר ספי נפשי
הן דוהרות
גומעות מרחק
שנים
ומסביב
כולם כבר ישנים
ורק אתה
משקיף מחלומי
ממתין לסוף
של מסילות ברזל
ואדנים של עץ
לתחנה שבי
שבה
תרד |
|
|
בן לאדן, מה
לעשות, יוצר
אצלי הרבה יותר
אמפתייה מאשר
ג'ורג' בוש
הקטן. תודו שגם
אצלכם.
ככה זה עם
תימנים.
אחד בוש ונכלם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.