אני חולמת בהקיץ,
אני בוהה בתקרה האין סופית
והסוף, אין לי סוף.
כשהשמיים נהפכים לקיר של זכוכית שבירה
הם יכולים לפול עליי כל רגע.
אבל אני עומדת ביציבות, מנסה לא לנשום,
לא לשבור את הפיל , את החרסינה.
אולי אם תבוא אליי ותתן לי נשיקה על הלחי
אני אוכל לחיות בעולם עם חמצן |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.