"האם האדם הוא טעותו הגדולה ביותר של אלוהים,
   או שאלוהים הוא שגיאתו הגדולה של האדם?"
               (ניטשה)

אבינו שבשמיים ירד עלינו כמו גשם מטאורים
בצלילים ובריחות שכלל איננו מבחינים בקיומם
והצבעים נמסו אל בריכות השיכחה
בזמזום חובק אוזניים ואדרת תמהון
כל הלילה לא ישנו
לא היינו יכולים
נפתחו דלתות מוחנו לרוחות השגעון

כה שמחנו
והיינו כילדים מול מצג הזיקוקים
כישופים כאלה
שחזינו בזיוום בתוך ראשינו הקטנים
לא היו יפים מאלה
באלפי היקומים
נפתחו דלתות ליבנו לרוחות המיקסמים

אבינו שבשמיים ירד עלינו ללא הרף
לא נתן לנו מנוח מתפארת מכחולו
לא ידענו אן ללכת
הדרכים היו רבות
אך בקצה כל שיר וקשת
רק פניו המחייכות
נסגרו דלתות חיינו מול חירות המחשבות


--------------------------------------------------------

 "כאדם, כן אלוהיו"
         (גתה)

תבכה את כל דמך                
           (דמעותייך - דם)
תטביע אותנו בך                  
           (יישותך - ים)
אלוהים הטוב והמיטיב            
           (אל הרוע)
חלק לנו משמחתך                
           (כאבך - סיבלנו)
כל רצוננו הוא אותך                
           (נוכחותך - ריקנותנו)
אלוהים הרחום והחנון            
          (אל הנקמות)
הרשה לנו לשאת שמך            
         (סודותייך - קברים)
ולדעת הכל עמך                    
        (ידיעותייך - שקרים)