1.5.1948:
היי יומן! זו הפעם הראשונה שאני כותב בך, אמא קנתה לי אותך רק
אתמול, אבל אל תדאג, אכתוב בך עוד המון, כי אני יחיה עוד
מלאנתלפים זמנים, אני רק בן שש!
היום אמא ואבא אמרו שנעלה סוף סוף לפלשתין, כולם מדברים על
אסון גדול שהיה לעם הערבי, ובגלל זה אנחנו מקבלים עכשיו את
פלשתין, אבל מה אכפת לי, העיקר עוברים דירה, איזה כיף, בפולין
נורא משעמם לי.  
טוב, אני חייב ללכת כי צריך לארוז, ואמא'לה כבר צועקת, אז
אכתוב בך יותר מאוחר.


25.5.1948:
היי יומן... עכשיו אני קצת פחות שמח, אז אל תתפלא יומן, אני
אפילו קצת עצוב...
רוצה לדעת למה אני עצוב??
אני עצוב בגלל שאנחנו במלחמה עכשיו, ונורא מפחיד פה, היהודים
שגרים מסביב לא הסכימו להצעה של האלו, אמא קוראת להם או"ם,
בקיצור, הם לא הסכימו להצעה שלהם, אמא אומרת שהם אנשים רעים
ומרושעים, ושהם תוקפים אותנו סתם, כי הם רוצים את הארץ שלנו,
וזה לא פייר, כי היא שלנו!
אמא ואבא כל הזמן כועסים אחד על השני, אני לא מבין למה, אולי
המלחמה מעציבה גם אותם.


7.7.1967:
היי... חזרתי לכתוב בך אחרי הפסקה ארוכה... יא אללה, הפעם
האחרונה שכתבתי בך, הייתה כשהייתי ממש ילד קטן... עכשיו כבר בן
25, ילד גדול... אין לי הרבה זמן לכתוב, לקחו אותי למילואים
ויש לי מיליון דברים לעשות עכשיו... נמאס מהמצב הזה כבר, כל
הזמן היהודים האלו שונאים אותנו, מקללים אותנו, רוצים לגרש
אותנו מהמקום הזה,
עכשיו אנחנו שוב במלחמה, ועוד על המקום הקדוש ביותר במדינה, על
ירושלים, ולא רק על זה, אלא על כל המדינה גם, כולם תוקפים
אותנו, נמאס לי כבר מהחרא הזה, רציתי לבלות עם דינה היום, לצאת
קצת, אולי לתפוס איזה סרט, אולי אצליח להיכנס אפילו לתחתונים
שלה, אבל בגלל החרא הזה, אני צריך להיות פה ולאכול חול!.


6.10.1973:
טוב, תתרגל לקטע שאני כותב בך לעיתים מאוד רחוקות, אין לי זמן
או כוח בשבילך...
לא מאמין, בנאדם בן 31, נשוי, ועם ילדה קטנה, ואני עדיין כותב
ביומן...!
טוב, היום היה אמור להיות יום שלו ושקט, יום כיפור, כולם
שקטים, ילדים קטנים נוסעים באופניים, סוף סוף ענתו'ש שלנו למדה
לרכוב על האופניים, אבל בגלל היהודים המזדיינים האלו, אנחנו לא
יוצאים מהבית בכלל, ז'תומרת, דינה וענת לא יוצאות, אני יושב
עכשיו באיזה דיונה, מחכה לתגבורת לפני מבצע, נמאס לי כבר מכל
זה, נמאס לי מהיהודים האלו שנכנסים לי בעניינים כל הזמן, לא
יודע, חושב שעדיין יש תקווה, בטח יהיה שלום מתישהו, אולי
ענתו'ש שלי תוכל ליהנות משלום כשהיא תהיה גדולה, אולי אפילו
אני,
בכל מקרה, אני חייב לטוס, הרס"פ קורא לי.


29.3.1979:
מה קורה יומן? איתי הכול סבבה! בגין, סוף סוף הראה ליהודים
המניאקים האלו מה אנחנו שווים, הצליח להשיג שלום עם מצרים!
כנראה היהודונים הקטנים האלו שם סוף סוף הבינו שאין להם סיכוי
נגדנו, שהם סתם דפוקים...
איזה קרציה דינה יא אללה, כל הזמן רוצה שאפסיק לקלל את היהודים
המניאקים האלו, פוחדת שאולי זה ישפיע על ענת, ענת יודעת לדאוג
לעצמה...
יאללה חייב לטוס, אני אמור עכשיו להסיע את ענת לחברה שלה,
ביי!


20.12.1987:
כוס עמק עם האינתיפאדה הזאת! כוס עמק עם היהודים האלו! נמאס לי
כבר מהם!
כל המדינה הזאת מלאה אלימות ודם, כל שנייה איזה חייל מת,
והעיקר אומרים לנו לא לפגוע ביהודים, כי הם חסרי אונים! חסרי
אונים בתחת שלי, ילד קטן עם אבן ובקבוק תבערה, מול חייל עם
רובה טעון, ולחייל אסור לירות בו, לא משנה מה הילד עושה, אז
מצטער, הילד ממש לא חסר אונים!
יאללה שיקרעו להם את הצורה כבר, נמאס לי מהחרא הזה, שיפוצצו
אותם קיבינימט, שיזרקו אותם באחת המדינות הדפוקות שלהם, אבל
שיפסיקו להרוס לנו את המדינה!!!


30.1.1991:
יא אללה, לא מאמין שזה קורה שוב, ועכשיו בגלל היהודים המשוגעים
והדפוקים האלו בעיראק, מתי כולם כבר ימותו? נמאס לי מהם!!!
עכשיו סאדאם המשוגע הזה יורה עלינו סקאדים! מפחד על הבת הכבר
לא כל כך קטנה שלי! למה מה קרה שאחד כמוני, שעבר כל כך הרבה,
שהיה פה מהקמת המדינה, צריך לסבול את החרא הזה? נמאס לי, תנו
לי לחיות בשקט, נמאס לי...


27.9.1993:
כוס עמק עם הרבין הזה! מה הוא עושה?! מה הוא חתם עכשיו על הסכם
שלום עם אש"י?! הוא לא קולט שכולם שם מחבלים דפוקים שרוצים את
המדינה הזאת?! הדפוק נתן להם שטח משלהם, מנהיג משלהם, אשכרה
אישר את הקיום שלהם פה! נמאס לי!
אני אומר עכשיו, אם זה לא מביא שלום אמיתי, אני לא יודע מה אני
עושה...


12.12.1994:
היי יומן... וואי, כבר כואבות לי הידיים לכתוב לך... כנראה
הזמן עושה את שלו, הא...?
בכל אופן, סתם בא לי לכתוב לך עכשיו... לספר אולי קצת מה
קורה...!
ענתו'ש התארסה, סוף סוף התחתנה הילדה, הגיע הזמן שמישהו יחטוף
אותה משורת הרווקות...
איבחנו אצלי שיש משהו לא בסדר עם הירך שלי, צריך להחליף
אותה...
דינה, מה עם דינה? הכול אחלה איתה, עדיין נראית כמו בת עשרים,
לא מבין איך היא לא בוגדת בי...
אבל אני חייב לספר לך על היהודים האלו... המניאקים הצליחו
להשיג הסכם שלום איתנו, הפעם זה הירדנים היהודים, טוב, אולי
רבין צודק, אולי באמת אפשר להשיג איתם שלום...
נראה... לי זה נראה מוגזם, אבל אולי...
יאללה חייב לזוז, לאחד בגילי, יש עדיין הרבה אחריות, מתסכל...


25.11.1995:
השבוע האחרון והימים שלפניו היו נורא עצובים... ובכלל בחודשים
האחרונים, כל המדינה עצובה... הפיגועים האלו, של המחבלים...
עשרות אנשים, ערבים, מהדם שלנו! נהרגים בגלל היהודים המניאקים
האלו! אני אומר לך יומן, יהודי טוב זה יהודי מת!
נמאס לי כבר מהם...
ולא רק זה, אלא שעכשיו ערבי, מבשרנו, הלך ורצח את רבין, בנאדם
שאשכרה הצליח להשיג שלום עם הירדנים, שעשה כל כך הרבה... טוב
נו, על מי אני עובד, אני ימני מובהק, אבל עדיין, הרג בדם קר
אדם בעל כוונות כל כך טהורות... זה בטח היהודים האלו השפיעו
עליו... בני זונות...


1.7.1996:
יאללה ביבי! מאז שהברנש הזה עלה לשלטון, כל היהודים סתמו את
הפיות וחומרי הנפץ שלהם! כמו שצריך! קרע להם את הצורה, הגביר
את הביטחון, סוף סוף יש פה קצת שקט, התחלתי להתרגל כבר לכל
הפיצוצים בכל פינה, סוף סוף יש מנהיג חזק! שעושה טוב למדינה
הזו, ולא מנסה לעשות שלום עם מתפוצצים!


12.11.1998:
היי יומן...! מה נשמע אחי?? סתם סתם, מנסה להישמע כאילו אני
צעיר...
סוף סוף ביבי הבין שהוא סתם הולך עם הראש בקיר כשהוא מנסה
לעשות שלום עם ערפאת... אין סיכוי שהוא יצליח ליישם את מה שהוא
הבטיח, ומה שערפאת הבטיח...
שניהם לא יעשו כלום בקשר להסכם, אין סיכוי...
אני כבר ממזמן איבדתי תקווה, המדינה הערבית היפהפייה שלנו,
נהרסת על ידי היהודים המסריחים האלו...
תאמין לי יומן, ערבי זה נשמה, יהודי זה בן זונה...


1.1.2002:
וואו, איזה כיף, היום התחילה השנה החדשה... שנה של אושר
וקידמה...? לא... שנה של סבל ועצב, בגלל היהודים הדפוקים האלו,
חסרי כובד לחיי אדם, חיים לנו בשטחים, על חשבוננו, אני כבר
מיואש לחלוטין...
כל הפיגועים האלו, כולם מתפוצצים, שום מקום לא בטוח... תל
אביב, חיפה, ירושלים, חדרה, בכל מקום מתפוצצים אנשים, יורים על
אנשים, המדינה הזו הפכה כבר למטווח של היהודים המסריחים
האלו... צריכים להרוג את כל המניאקים האלה...


16.1.2002:
אמממממ, היי יומן, זאת ענת, סתם מצאתי את היומן של אבא, ובא לי
לכתוב... מעניין איך הוא יגיב,
קראתי כל מה שכתב (חטטנית שכמותי),
לא ידעתי שאבא כזה ימני קיצוני, כל כך אנטי-יהודי, לא ידעתי
שהוא כזה...
מניחה שזה בגלל גילו, ובגלל המצב (לא חסרים חבר'ה בגילי
שחושבים כמוהו, אז זה לא רק הגיל), אחרי כל מה שהוא עבר, הוא
פשוט שונא את היהודים לחלוטין...
גם אני מניחה שהייתי שונאת אותם אם לא הייתי מבינה שהמצב יכל
להיות הפוך...
אם לא הייתי מבינה שהם מושפעים מהדור ששונא את הערבים בכל נפשו
ולבו, שמשפיע עליהם מגיל אפס, שוטף להם את המוח מגיל אפס...
לפעמים בא לצעוק לכל הצעירים והמבוגרים במדינה הזו, שיפסיקו
כבר עם כל השנאה הזו... שיבינו שהשנאה הזו, שנוגעת לעם שלם,
לאומה שלמה, מהווה הנאציזם, ששנאו עמים שלמים בשל אנשים
מסוימים ודעות מעוותות שמבוססות על תאוריות מעוותות ולא
שפויות.
אני לא שמאלנית ולא ימנית, אני באמצע... לא חושבת שצריכים
לשתוק כשהיהודים מתפוצצים לנו ברחובות, אבל לא חושבת שצריך
ללכת ולקרוע את הצורה ליהודים שגרים בשטחים, שאין להם קשר לכל
זה...
אנשים צריכים, לדעתי לפחות, לגלות רגש כלפיהם... שיבינו שיש
לרחם על המחבלים האלו, לא לרחם מבחינה של "אויש איזה מסכנים",
אלא לרחם באופן שכזה שמבינים שהם בעצם אנשים עניים, חסרי כלום,
ששטפו את מוחם לחלוטין דרך התקשורת (לדוגמא), ניצלו את הדת כדי
לשכנע אותם ללכת ולהתפוצץ בפינת רחוב או משהו כזה.  אלו אנשים
שלא חיים את אותם החיים שאני חיה, שאנחנו חיים, אלא חיים בעוני
ובחוסר כל, שכונות של רצח וגניבה, חוסר חינוך מוחלט, מקום בו
הדת שולטת, אך אנשים חזקים בשכבות העליונות מנצלים את הדת
למטרות שלהם, מסלפים את הדת, מעוותים אותו כדי שיתאים
לאינטרסים הטרוריסטים שלהם...
אני לא יודעת מה הפתרון למצב הזה, לא יודעת איך אפשר לצאת
ממנו,
היהודים האלו לא מוכנים לוותר, וגם לא אנחנו... אז אני פשוט לא
יודעת...
אוף עם היהודים האלו, אוף איתנו... גם אנחנו וגם הם, לא מבינים
שחיי אדם הנם מקודשים ביותר, מקודשים הרבה יותר מערימת אבנים
וחול שיושבת במרכז הארץ, מקודשים הרבה יותר מקיר מלא בפתקים,
מקודשים יותר מהאינטרסים הפרטיים והאישיים של כל אחד...
שיפסיקו לבזבז חיילים יקרים בכל מקום כדי להטיל אימה בחייהם של
היהודים, שיפסיקו לשלוח מחבלים כדי להטיל אימה בשלנו...
הגעתי למצב שאני לא רוצה לחיות בארץ הזו, מעדיפה לטוס להולנד
או משהו, למקום בו הרעש היחיד שאשמע זה איזו כבשה ליד הבית
שלי, מקום בלי פיצוצים וחוסר כבוד לחיי אדם... מזל שאתה לא
יכול לדבר, שאתה יומן, אחרת היית מתחיל לזבל לי את השכל על
ציונות... גם ציונות אינה מקודשת כמו חיי אדם... חיי אדם
עומדים עליונים, מעל הכול...

אוף, אני חושבת שאבא עומד להגיע, חייבת לזוז, אולי אכתוב בך
שוב מתישהו... ביי ביי :).

-----------------------------------------------------------------------------------------


מעטים האנשים שמנסים להסתכל מעבר לעולמם הקטן ומלא שנאה,
שמנסים לצאת מתוך הבועה הימנית קיצונית שלהם, ולראות אולי איך
הצד השני רואה את הדברים.  לא להצדיק את מעשיהם, אך להבין
מאיפה הם באים כשהם עושים את זה, וכך לדעת להתמודד עם המצב
כראוי, להיות יותר סוציאלים מאשר צבאיים וברוטלים, להפסיק
לכופף את החוקים כשזה מתאים לצבא או לפוליטיקאים.
דברים אלו אינם נוגעים רק לשכבות השלטון, אלא גם לעם ה"פשוט",
תנסו להיות יותר מבינים, פחות אטומים לצרכים של אחרים, העם
הערבי סובל, הרבה יותר מאיתנו, תנסו להבין אותו, שוב, איני
מצדיק שום מעשה טרור או פגיעה פיזית/נפשית, אך אני מבקש ממכם
לנסות לראות איך הצד השני בדילמה מלאת השנאה הזאת רואה את
הדברים, את המצב, את העולם.  לא רק שזה ירחיב את השקפתכם
בחיים, אלא גם יעזור לכם להתמודד עם המצב,ביניכם לבין עצמכם,
וביניכם לבין הצד השני.  תהיו איכפתיים אך אסרטיבים,
אל תהיו הסרדין, וגם לא הכריש,
תהיו הדולפין.