לרון כהן. באהבה.
שמעתי פעם על אחת יפנית שהתחתנה עם מוסלמי. היה לי איזה אחד
בשכונה שהתחתן עם האופנוע שלו.  ממש חתונה עם לופה והכל...
בהולנד , לפי כתבה בעמוד אמצע של עיתון גדול , הזדווגו ככלב
וחתול.
ולי הייתה  ידידה. לא כל כך טובה , סתם עוד אחת מאלה שפוגשים
בסופי שבוע אחת לכמה כשכל החבר'ה נפגשים. בכל אופן , היה לה
פעם חבר נורא נורא מוזר. הוא היה מים.
הם הכירוו בטיול מאורגן של החברה להגנת הטבע. מאלה שיוצאים
אליהם ימי שבת והכל נינוח וכו'..בכל אופן הטיול נערך בנחל
זויתן בצפון.
הוא היה בזמנו חלק ממפל גדול , עסק משפחתי מצליח , ולפי מה
שאומרים זו היתה אשכרה אהבה ממבט ראשון. כי תוך שבוע הוא עזב
את המפל ועבר לגור איתה בדירה שכורה בבאר-שבע.
מי שמכיר את באר שבע יודע שחוץ מהרבה חיילים יש שם גם חום.
המווון חום. כך שבהתחלה היה לו ממש קשה. אין שם שום נחל זורם
בקיץ אז לא היתה לו עבודה בתחום התמקצעות שלו. אבל הרבה זה לא
הזיז לו כי הם היו מאוהבים וחוץ מזה היו לו חסכונות מפעם.
בסוף אבא שלה מצא לו עבודה במפעלי ים המלח בתור שומר ועוד איזו
חצי משרה במלצרות ליד הדירה שלהם - שיהיה לו תעסוקה גם לימים
שהיא עובדת. אז הוא היה לעיתים מתלכלך. או עייף מידי. אבל
מקלחת טובה סידרה אותו תמיד , והם גם היו , נו , איך קוראים
לזה...מאוהבים. נכון. כבר אמרתי.
עקרונית הם בכלל לא התאימו. היא היתה טיפוס נורא חומרני והוא ,
מעצם היותו מים , היה די גשמי. אבל הקשר שלהם החזיק מעמד.
הם טיילו הרבה וביקרו את המשפחה שלו בכל מיני אתרים בצפון. גם
קיבלו הנחות על מים מינרליים ודלק. כי לאבא שלה היו קשרים.
השוס , מבחינתה , היה הטיול שלהם למפלי הניאגרה. כל מי ממכיר
אותה יודע שהיא חלמה לנסוע לבקר שם והוא לקח אותה. זה כמעט לא
עלה להם כסף כי הוא הכיר שם כמה בעלי תפקיד והכל.

כך או כך. בסוף הקשר שלהם נגמר די מכוער. תרתי משמע. איך??
הם רבו הרבה עד שיום 1 במריבה די רצינית היא כל כך עיצבנה אותו
עד שהוא רתח.
היום היא יוצאת עם אחד. עודד משהו...וזהו.