האירועים האלו, הופעות הרוק הגדולות
בהן רדף אחריי דני לפני אחרי ובמהלך,
אני רק זוכרת שתמיד הוא היה שם עם העיניים
כוכב ככל שיהיה, אהב אותי ולמד להאמין לי
שאני לא מהשקרניות המתלהבות האלו
שמחפשות חתימה ותשומת לב
בסוף התקליט השני הוא כבר ידע
שאני אמת ואהבה כולי
אני זוכרת את הטיפים הטובים שלו
אני זוכרת איך פתאום מהבמה
בא יותר מקול עיניים וסאונד
באה נחמה
אני לא שוכחת דבר
את הרגעים בהם דני פיצץ לי את הבלונים שהבאתי לו
הוא שר על הבמה ביום העצמאות, מביט בנו רצים
אני בורחת מדני הפסיכוטי במהלך ההופעה
אחרי שאיים שירצח אותי והיה רציני
לא הייתי מוכנה להמר בחיי
ברחתי בשניות לקהל הסבוך
והעצום של יום העצמאות
1994 פארק הירקון
דני יצא מדעתו בגלל שהיו ביני ובינו הכוכב סודות
שהייתי מחפשת בעיניו הסופרסטאריות נחמה לחיי האומללים
וכשהבטתי בו והוא ראה בעיניים
איך הבלונים הגדולים של האהבה איליו
מתפוצצים בזה אחר זה עם הידיים הרעות של דני
משהו בעיניים שלו הכוכב חשש לי והרגשתי שהוא דואג לי
בסוף ההופעה ברחתי במהירות של אצנית לשיחים גדולים
אחרי שדני קלט אותי וצרח: "טיטי! טיטי! טיטי!
תצאי מהשיח, אני אהרוג אותך,
אני ארצח אותך את שומעת, תצאי!"
ואני בדיוק המטומטמת, שאצא מהשיח
לחכות לרצח שלי, למוות בעינויים קשים
מצא לו מטומטמת שתמות למען הקריזות שלו
חיכיתי שיעלם, ויצאתי משם נרעשת וחוששת עד רעד
בתחנת האוטובוס ראיתי אותו
עמדתי לייד הכרטיסן
ושאלתי שאלות
כאן הוא לא יכול לרצוח אותי, או להרביץ לי
לא לייד הכרטיסן
הוא ראה
בעיניים שלי
את השנאה הגדולה לקיומו
הלך לאוטובוס שלו עם זנב מקופל בין הרגליים
כרטיסנים עושים לי טוב, שומרים עליי
26 אוגוסט 1998 |