מרגישה כמו שהשמיים נפלו עליי בכוונה
ברגע אחד עם כל הכובד,
ישר על ליבי החלש והמתפלל אליך.
ידעתי שאיתך זה לעד
אמרת זאת לא אחת שאני תמיד.
ידעתי שאין דבר שיפסיק אמונה זו
את החיוכים, ואת העולם
העולם, ומלואו בזמן שהיית איתי.
לא אהבה לא מחוייבות היתה לנו,
אבל היתה מסירות דאגה מהלב
ועידוד שבאו במקומם.
מלאת את כולי בחדווה, הראת לי
שהצד הזה שבך מואר עם מליוניי קרני קסם,
שזהרו להם גם באור של יום.
כמו הדם בורידי כך היית לי בכל יום ודקה.
הקשר איתה הסתיים, ואני רק בתומי
הייתי שם לעודד ולתמוך, מכל לב ודאגה.
דבר שממך הייתי מצפה גם כן.
ואתה לקחת כל אמונה ואת טוב ליבי
ביס ביס עד תום.
ואני לא ידעתי שהייתי עבורך
רק תחנה זמנית מעופשת ולא נוחה.
וידעת ברגע של חולשה שלי, בזמן
שרקמתם חזרה לאהבתכם,
ידעת גם לדחוק אותי לצד
ולמסמר בחוזקה את ליבי עד שאבין...
שלא היה בי כלום אלה לב,
שפועם עד עכשיו בטירוף
ולא מוצא לו מנוח. |
