מיכל וסט / עם הרוח! |
שוב נפתח אל העולם
הבוהה לו מהצד
בלי להיות ממש מעורב
כי הוא לא ממש שם.
זה בא והולך
ונסחף לו עם הרוח
כאבן כבדה זה יושב
וזה עוזב וזה חוזר לו עם הרוח.
ורגליי משם בורחות
בשביל הכעס הכאב ,
אך הנפש שוב חוזרת
היא שבויה של הדמעות.
והן כמו הרוח
יום סוער, יום רגוע
וכששק הזכרונות נסגר
יודעים - היום זה לא יגיע.
וזה שוב בא והולך
עכשיו זה שוב איתי
רוצה מהשק הזה לנוח
וזה עוזב וזה חוזר לו עם הרוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|