אלי אבימזר עוזרי / באמבטיה |
גופי, ראשי רטוב,
המים בשיטפון
מנקים.
עמדתי מול הראי,
הפצעים כבר הגלידו.
מוחי ריק, מתענג
ממעשה הגוף.
קול נקישות נשמעו
ואני לפתוח אמרתי...
נבקעה המראה.
מבין הבקעים ראיתי
איש בעל עיניים
לטושות,
"ריקים הם" אמר.
מלותיו
חרצו פני,
משתקפות מבין
סדקי המראה
ואני חשבתי על
חלל.
במגבת לחה
ספגתי שיירי
הטיפות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|