הן רוקדות להן במורד הפרצוף, ריקוד מיוחד במינו, ריקוד
הדמעות.
בהתחלה הן רקדו כל אחת לבדה ואז הצטרפו לזוגות.
ואתה שם בסלון, מחכה שאבוא, ביקשת כוס מים לשתות
ואני פה בוכה בלי שום אזהרה ושרה את שיר הדמעות.
מוזגת לך אותן בכוס, מנגבת את פני שלא יראו, ואתה מסתכל עלי
במבט שואל כי אתה תמיד מרגיש הכל , לוגם לגימה מהכוס, מחכה מעט
והן מתחילות לרקוד לך וזולגות להן לאט לאט למטה,
אני מתקרבת אליך ומנשקת אותן אחת אחת, מנסה למחוק אותן שלא
יחזרו,ארורות.
ואז אתה מחבק אותי ולוחש לי לאוזן:
"אפילו הדמעות שלך מתוקות"