שלחתיך אלי מלחמה
לנקום דם הנופלים
להשיב לארצך גאוותה
לעצור את שפיכות הדמים.
שלחתיך אלי מלחמה
ועודך נער,
עם חיוך מלאכי
על פנייך שרוע,
בלבך הרצון להילחם
ממלא אותך בכוח
וסיסמאות בפיך
שולחות אותך אלי קרב.
שלחתיך אלי מלחמה
מבלי לדעת אם תשוב
מבלי לדעת כיצד ניתן
לחזור מבין מלחמה.
שלחתיך אלי מלחמה
וחזרת אלי פצוע
יושב שפוף בשקט,
עינייך דומעות
את שמות המתים
ידייך רועדות
זכר מראה הפצועים
ואתה
כבר אין בליבך שנאה
ולא יצר נקם
ולא רצון להילחם.
שלחתיך אלי מלחמה
ולא ידעתי
כי דנתי אותך ללחום
במשך כל יום מימייך,
מלחמה בסיוטים
החוזרים ונשנים
מלחמה בזכרונות
המעיקים, הכואבים,
מלחמה בגופך
שכבר אינו כולו שלך
מלחמה באישיות
שעיצבת לך.
שלחתיך אלי מלחמה
וחזרת לחסות בין כנפיי
אך הנער עם החיוך,
היחזור הוא? מתי? |