אל תשאל אם אני אוהבת
רק קלוף את דמותי מתוך הראי
והנח לנשל ליפול לרצפה,
כל חיי מהם התעלמתי נוקשים בדלת
מכינים מסיבת הפתעה
פילוסופים מביאים קטיפה מן המזרח.
סוחרי מילים כרסתניים מכריזים הפוגה.
מעל השער מלאכים עשרה
קורעים בכנפיהם השחורות חורים בלבנה.
באים הנושאים עימם תיבות רזים
אביזרי טיוח,
מציאויות אבודות,
שושני בר, אבנים.
סבלים מדיפים ריחות של ילדות (yaldut)
שליחים עם מריצות עתירי קובלנות
ונוסקת סונטה מתעצמת של כעס
מלווה בתיפוף השלמה,
על חיים ומתים
ועל טרם
על טרם
על טרם כל מה שהיה.
והכל יסתיים בהתעלפותי הפתאומית, ויתחיל כרגיל מחדש
כמו סימני ערב שנשטפים אל החוף
בסיפור המתחיל בהלוויה מפוארת בתל נמלים לזנבו של נחש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.