ואז הוא מצא אהבת אמת
(זו אהבה נכזבת:
 הוא רוצה אותה לו מזווגת,
 והיא אך ידידות מבקשת).

כשבכה לה
דמעות תשוקה חמות,
פניה בראשו צחקו.
צחוקה היה נפלא -
כשצחקה, עיניה נצצו,
קולות מתוקים יצאו מפיה
ותלתליה הכהים פיזזו
באור השמש הזוהר.

לפני זמן כה רב,
הייתה מספרת לו סיפורים
לפני השינה, ונוגעת ברגליו
להרדימו.
אז, הוא רצה רק אותה,
והיא רצתה אותו.

ועכשיו, הוא מחכה לה
בציפייה כואבת;
כשהיא באה, הוא מאושר,
נשימתו קלה, ליבו פורח.
בשאר הימים, הוא חולם
את דמותה המחייכת, ואז,
השמיים הם הגבול.