אני רואה את עצמי לפעמים בתור אצלי כאילו נתלשתי מתקופה אחרת
בצורת ההתנהגות שלי בדרך החשיבה שלי... ועדיין... אני לא חולק
את הדרך שלי עם אף אחד ככה בשקט באילמות אני מבצע אותה


דף אחרון
עם המון מילים
שעדיין לא הספקתי לומר

דף אחרון עם שורות
שעוד לא חשבתי עליהם
עם רגעים שעוד לא חוויתי
ומשום מה ... יש עוד הרבה

רגעים שספק עם יהיה לי ...
מה לומר ,
כי לנסיך האחוזה
יש מנהג קצת מוזר

הוא אף פעם לא מדבר
יותר מדיי , שהוא צריך
שהוא יכול , לשנות את
הכל ...