"ויען איוב את יהוה ויאמר: ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך
מזמה: מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני
ולא אדע: שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני: לשמע אוזן שמעתיך
ועתה הנה ראתך: על כן אמנם אמאס ונחמתי על עפר ואפר"
איוב מ"ב 6-1

אלוהים יקר, הייתי צדיק, נטול כל רבב, איש תם וישר, אהבתי אותך
וסרתי מרע כשם שאת שמך נשאתי מעלה ועולות לך העלתי. הנעלה
באנשים הייתי, כל פגם וחטא בי לא היה. על מה הענשת אותי אפוא?
על כך שלאחר שנענשתי קיללתי את יום היוולדי? אכן כן אלוהים,
חכם מאוד מצדך, להעניש אותי על כך שאחרי שנענשתי - אולי חטאתי.
בחירה חופשית לחלוטין, אם תרצה.

אלוהים יקר, אם הכוכבים יסתדרו מחר בשמיים לאמור לנו - הכו את
ילדיכם השכם והערב עד זוב דם, האם נעשה זאת? האם באמונה עיוורת
נלך שולל אחריך? וכי מדוע שנלך - מפני שתעניש צדיקים ורשעים
יעלוזו לראות הדבר?

אלוהים יקר, אפשר שלא אכפת לך כלל מהמוסר, מטוב ומרע, וכל שאתה
מחפש בעולם הוא עניין. תינוק גדול וגמלוני, חסר אכפתיות, כמו
אדם המנסה להרוג זבוב בחדרו ומפיל, בתוך כך, חפצים רבים ויקרי
ערך שלא חטאו במאום, ומנפצם. או אולי אתה רק מתעניין באסתטיקה,
אסתטיקה הנלווית תמיד לדברים גרוטסקיים, מפלצתיים.

ואולי... - אבל מחשבה כזו... אלוהים יקר, אתה אינך יודע בעצמך
מה פשר הסבל ומה משמעות העולם. אין בידיך הפתרונים. לא זו בלבד
שלא תוכל להסביר לי, לאדם העלוב והפשוט, את אשר איני מבין, אלא
שלשאלתי לא היגדת תשובה ולא תוכל להגיד, כי אינך יודע. אינני
מכיר את התשובות לכל השאלות ששאלתי - ואמנם אני מדבר בלי דעת,
ומנסה להעביר ביקורת על האופן בו אתה מנהל את העולם. אבל
אלוהים יקר! אולי אינני יודע את כל הדברים הללו, אבל הרי אני
שואל אותך, מבקש לענות לי, אתה האדיר והחזק והגיבור והיודע
הכל. גיבורי היקר, הנורא מכל - הרי ביקשת שאשמע ושמעתי, ואפילו
עתה ראיתי אותך, נגלית אליי מתוך הסערה ולעולם לא צפיתי במחזה
מרשים כל כך. אולם תשובה לא תספק לי, לשאלתי לא תדע לענות,
ומחירה של חכמה לא יסולא בפז מאחר שאין מחיר לה, היא אינה
בנמצא. כל שנשאר לי הוא עפר ואפר, מביתי ומרכושי וממשפחתי. על
אפר זה אתייפח כעת, בלעדיך.