"איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה" שמ"ב א' 27
כך מתחילה ידידות. ידידות בביקור אחד, ידידות של אמת, ידידות
של ממש. כך מתחילה אכזבה, אכזבה ארוכה, אכזבה קורעת לב ומדכאת,
אכזבה המשתלטת על החיים והמאפילה על תוכנם, מרוקנת אותם ושואבת
אותם לתוכה. אכזבה של אדם שמסתיר את רגשותיו, שאינו יכול אפילו
בכתביו הכמוסים לבטא אותם, שמסתיר אותם מאחורי ניסוחים משפטיים
חסרי תוכן.
כה רבים באו ותיארו את האהבה הנכזבת, אולם איש לא תיאר אותה
כך. זוהי אהבתו הנכזבת של אדם שלעולם לא יודה בכך בתום ליבו.
מכתב ראשון
הריני להביע בזאת את הערכתי ותודתי על קבלת הפנים הנפלאה
והאירוח היוצא מן הכלל אשר נהניתי מהם בביקורי הנ"ל. אין בפי
מילים להביע את תודתי בזאת דיה, ובהתחשב בכך שביקור זה היה
פגישתנו הראשונה בביתך, הרי שעלה על ציפיות מסוימות ודכדך
ציפיות אחרות.
סבורני כי לא ניצלנו את הזמן ביעילות אשר יכלה לאפיין את
הביקור, אך עם זאת הנני מרגיש כי יצקנו את הזמן הנ"ל לתוך
שיחות מרתקות, דיונים, מנוחה ופריקת מתח אשר כולם-הם חיוניים
והכרחיים.
מכתב שני
בתגובה לדברים אשר אמרת במהלך שיחתנו אתמול (יום ב'), ארצה
לציין כי נותרו אצלי הרהורים רבים בקשר לשאלה האם אהבה אכן
יכולה להיות לא אגואיסטית, כלומר כזו שבה האוהב דורש את שלום
ואושר האהוב גם אם אהבתו אינה מתממשת, היינו - נכזבת. ללא כל
ספק, האושר של אדם אשר אהבתו הדדית רב בהרבה, מבחינה זו, מאשר
אושרו של אדם אשר אהבתו נכזבת.
כמו-כן, ברצוני להתייחס לשאלה מהותית ביותר אשר עלתה במהלך
מספר הימים האחרונים כנגזרת ממספר השיחות שניהלנו כאשר נפגשנו
בבית הספר. לאחרונה, כאשר אני מעלה רעיון כלשהו לבילוי משותף,
וכלל לא משנה סוג הבילוי, 'מציאותיות' הבילוי, מחירו (מבחינת
הזמן יותר מאשר מבחינת הכסף) וכיו"ב, הוא נפסל על הסף. ולא זו
בלבד שנפסל, אלא גם בצורה נזעמת ביותר, בטון צורם ורעידות
גופניות עזות - דוגמא? - אין צורך להרחיק לכת: אך היום הצעתי
לך ללכת להצגה ביום מן הימים - ומה תגובתך? - "עזוב אותי בשקט
כבר", מלווה בתנועות ידיים נזעמות; וודאי תאמרי לי כעת כי אני
מסיק מסקנות שאינן נכונות - אולם עוד לא הסקתי כל מסקנה.
שמתי לב זה מכבר כי כל דבר שאנו עושים ביחד - אני נאלץ ליזום,
מהסיבה הפשוטה שאילולא הייתי יוזמם, לא היו דברים. ומכאן, שאני
חושב שגם את יכולה להציע רעיונות לבילויים משותפים, כמו עם כל
אחד אחר מחברייך; אני משוכנע שאת מסוגלת לכך.
אני מדבר מתוך התמרמרות שאפשר שאיננה מוצדקת, מתוך כעס - אם כי
קשה לי לכעוס עלייך זמן רב - שייתכן שהוא איננו רציונאלי, מתוך
רגש נכזב וכואב; וביחד עם אלה, אני סבור שבהתנהגותך יש משהו מן
הפסול, משהו שאת לא צריכה לעשות - כדוגמת אותו יחס נזעם
שהזכרתי לעיל. |
