|
אני כותבת על בדידות,
בעט כחול.
המילים מתעוותות, יש בהן
משהו חד ושורט.
פאריז 1904,
תל אביב 2002.
(מאה שנים של בדידות)
אם אחבר את הנקודות בפניי-
עיניים- אף- שפתיים- פה- סנטר
יווצר סימן שאלה גדול:
האם זה יימשך לנצח?
במהלך התקופה הכחולה שלו פיקאסו צייר ציורים שהמוטיב העיקרי
בהם היה בדידותו של היחיד. הקישור מוביל לציור שבעקבותיו נכתב
השיר:
http://www.clemusart.com/museum/collect/highlights/high26.html |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.