עולם יקר,
אתה קצת משתגע
ואני כבר
מטורף,
ורגע לפני
שהמציאות, לעצמה,
תכרות את הענף,
תכננתי לשנינו
פגישת עבודה,
האושר יהיה הבורר,
והקארמה עדה,
שלום לך
ארץ אבודה,
אותיר אותך
לזעקותייך,
איני מעוניין ביגונך,
כל טוב לך
ארץ בודדה,
אני הולך.

היית לי,
לרגע,
אם ואחות,
לעיתים יותר -
רוב הזמן פחות,
הו ארצי מולדתי,
ראי אותי עוזב,
היית המולדת הראשונה
שלי,
הבית הראשון
הוא תמיד
הכי כואב.

עולם נכבד,
שמעתי עליך
לא-מעט,
ואתה לא יודע
עלי, בעצם,
דבר.
עולם יקר,
אתה נראה
מוכה כל-כך,
האם אתה
מוכן
לבואי?
האם אני
מוכן
לקראתך?
יש לי בבטן
תחושה משונה
שאתה רק
בדיחה,
רכבת שדים או,
אולי,
גלגל ענק,
אנדרלמוסיה מחושבת,
או סתם ברדק,
ובכדי לשרוד
צריך לנדוד,
ולכן אני מתגלגל,
"יש לי דייט עם העולם",
משיב לכל מי
ששואל,
מסע אל הטוהר
שלא התמסחר,
חיטוט בצרות
של מישהו אחר,
ואם אראה אמת,
אנסה להשיג את
חתימתה,
ואברר סוף סוף
אם אכן
היא
כה פשוטה.

                                                           
 מוקדש לשגיא