דיי, נמאס. הם כל כך לא אמיתיים!
למה הם משקרים? למה הם עושים דברים שהם בעצם לא רוצים?!
זה כל כך נוראי להכנס לכיתה לראות כמעט את כל הבנות עם חולצות
ורודות כאלה וואו וכאילו דההה הנעליים שלי כאלה צומיות כאילו
וואו. איכס, גועל נפש. למה? מה גורם להם להיות כאלה לא אמיתיים
וכל כך מה שהם לא? למה אף אחד לא יכול להיות באמת מה שהוא ושלא
ידביקו עליו סטיגמות?! למה אני לא יכולה ללכת בשכבה בלי שיקראו
לי פריקית? ולמה אני הולכת בשכבה וקוראת לאחרים צבועים? כי אני
אומרת אמת. הם סתם מפגרים. הם משלים את עצמם. הם בטוחים שהם כל
כך מושלמים. כן בטח, להרעיב את עצמך עד שאתה נהיה כבר עצמות-
מה לא ידעתם!? היום זה ה-אופנה!
"וכאילו דהה כל החברים שלי מעשנים אז גם אני עכשיו הולכת לעשן
וכאילו וואו היא קנתה מעיל כזה וואו כזה ירוק כזה אז כאילו
עכשיו אני אקנה כזה כאילו בכזה צבע כזה כחול כאילו דהה אני
צריכה להיות מקובלת ובאופנה!" תתפלאו, יש גם אנשים כאלה שיעשו
ממש הכל כדי להיות ה-מקובלים.
הם ילכו ויזדיינו עם כל דבר שזז, הם ישכחו מכל החברים שלהם-
שהיו פעם החברים הכי טובים שלהם- לגמרי, הם ירעיבו את עצמם עד
שפתאום יגלו 'אוי, כל היום אני רק מקיעה ולהתסתכל על אוכל גורם
לי עוד יותר להקיא!' דההה זה באופנה מה לא ידעתם!?! בושה!

הפואנטה בכל מה שכתבתי פה למעלה זה שפשוט דיי. תפסיקו להיות
כאלה צבועים. תהיו מי שאתם לא משנה מה יגידו לכם. אם לא יקבלו
אתכם כפי שאתם אז באסה לאנשים שנידו אתכם. להיות אמיתי ולהיות
מי שאתה זה באמת הכי שווה והכי כיף והכי משתלם שבעולם.