[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבי ארז
/
חדש דנדש

אנחנו יושבים שם על הספסל ליד הבית, היא, אני והחדש, הוא נראה
פחות טוב מהקודם  אבל היא אומרת שהוא פי שתיים מתוק. היא גם
סיפרה לי שהוא פי שתיים טוב במיטה ושאם הייתי בחורה הייתי
מבין, יופי לי, הייתי מבין.
הוא לא מפסיק לעשן ואני רואה איך היא מסתכלת עליו ומחייכת,
שהוא עושה לה טוב, לא רק פיזית, ואם לה טוב אז גם לי טוב.
אנחנו מדברים על הצבא ועל התיכון ואני מספר לו איך אני זוכר
שהיא קיבלה רשיון והייתה שמחה עד השמיים ויום אחר-כך עשתה
תאונה כמו עקומה בתוך מכונית חונה שנכנסה לה "בפתאומיות"
לנתיב, הוא מסתכל עליה ואומר שמתאים לה, היא מסתכלת עליו
ואומרת לו שזה היה הקטע הכי מצחיק שהיה לה בחיים. מה מצחיק יא
מפגרת, היית בדיכאון שבועיים וכמעט נהרגת, אבל לאאאאא, הוא פה
אז זה היה מצחיק. או.קיי, חיוך מאולץ ו..., "אין לך מושג כמה
זה היה מצחיק" אני אומר לו, הוא מדליק עוד סיגריה ותוקע בי מבט
מלא צפייה שאני אספר לו עוד סיפור על החברה החדשה שלו, היא מצד
שני תוקעת לי מבט של חסר לך אם תפדח אותי, שאני יעשה פדיחה?
לך? מה פתאום? למה מי אני בכלל?!? היא מחליטה מסיבה בלתי מובנת
לספר לו סיפור עלי, איך בכיתה ו' שיחקנו שוטרים וגנבים והיא
וירון גמליאל זיינו לי את הצורה, "דבר ראשון" אני אומר לה, "זה
לא היה גמליאל כי בחיים לא שיחקנו איתו שוטרים וגנבים, רק
מחבואים ותמיד היינו עולים אליך הביתה והוא היה מחפש אותנו עד
הלילה, זה היה בכלל עם רועי מנשה ולילי נחמיאס ואני רועי היינו
קורעים אותכם" אני צודק, כמה שאני צודק, זה מעצבן אותה והוא
דווקא נראה לי שמח מכל הסיטואציה,  מה אתה שמח יא מטומטם, זה
לא כאילו אתה היית שם.
הוא מחייך חיוך גדול ונראה קצת כמו מונגולואיד שקיבל ארטיק
בתחת מהאחות המטפלת במוסד והקרירות שיש לו בתחת רק מתגברת מרגע
לרגע, היא מחבקת אותו, יופי מתוקה שלי, חבקי את המונגולואיד,
שלא יהיה מחוץ לעניינים, בכלליות זה לא כאילו את אמורה להתייחס
אלי, הרי לא ראית אותו חמישה ימים ואני סך-הכל חזרתי עכשיו
משלושה חודשים בצפון, ודיברנו בטלפון אתמול אז חפיף, יחס זה לא
משהו ממש חשוב, ללא ספק, אני בעד עבודה סיעודית, את צריכה לטפל
במונגולואיד שלך, לגיטימי.
הוא לא מפסיק לעשן, לא מפסיק לעשן ולחייך, תחייך אידיוט,
תחייך, החיים קצרים ומלאי הפתעות, לך תדע מה אורב לך מעבר
לפינה ומאיזה כיוון יזרח עליך התחת מחר, תחייך כל עוד אתה
יכול.
איך אומרים האנשים? כל כלב יבוא יומו, במקרה שלה זה כל יום בא
כלב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שבויגן עילי
כפול


הבליינדייטר


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/12/00 18:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבי ארז

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה