מחום גבעות החמרה,
בדרכי עולה,
אל מרחבי ההר,
קרירות וסלע מגולה.
מצילם הרענן של אקליפטוס ושיקמה,
אל עתיקות הזית,
אפרוריות קידה.
דרכי עובר הרעד,
רוח ממלאת חלל,
ובשדה ממול נוגעת,
שחה, מנגנת בשיבולת השועל.
ובלטפה את פני,
שירתה בנשמתי תחקוק,
את דרכי אשר קושרת,
רך ועתיק, רם ועמוק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.