איריס,

אין לך מושג מה עובר עלי בזמן האחרון.
אני שומע עכשיו איזה שיר שקט ברדיו ונזכר בך...
ההחלטה להיפרד ממך היתה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיי, אבל אני
חושב שעשיתי את הדבר הנכון.
היו לילות שהייתי מוותר על הכל רק כדי לגעת בך, פחדתי שתגעי
בי גם את, אהבתי אותך, ועדיין אוהב.
כל פעם שהיית הולכת לא יכולתי לסבול את הכאב, אני לא יכול ולא
רוצה להתגעגע אלייך בלילה.
שהכל כבר נראה שבור, את היית קרן האור היחידה שלי, שהאירה לי
את החיים בטיפת אושר, ועכשיו אני צריך לוותר על הכל. שהייתי
מאושר, הייתי חושב שהכל כמו בסרטים, אבל זה יותר מדי מסובך,
אני מפחד מהאמת.
במוקדם או במאוחר זה היה נגמר- אנחנו בני אדם שונים, אבל יש
בינינו כל כך הרבה דמיון שאת לא יודעת עליו.
אני לא רוצה לקחת ממך את כל הרגעים האמיתיים בחיים שלך, אני
מפחד לצאת, אני לא רוצה שכל העולם יראה אותי, כי אני לא חושב
שהם יבינו.
אל תשנאי אותי, אני כותב לך כי אני רק רוצה שתדעי מי אני.