קוזט לימונייד / צינורות |
בלי מטרה שאיתה לחיות,
זוחלת לאן שהעיניים מובילות,
בדיוק עד שהרגליים כושלות.
וכשזה קורה, אני נופלת,
עמוק אל המערבולת.
שם מסתובבת ללא סוף,
בדיוק כמו הרוב.
מחפשת מוצא, בלי לדעת שהוא לא קיים,
מחכה לו פה, מחכה לא שם.
וכשאין יותר כוח ואין מטרה,
אני מחפשת את הסכין הקרה.
וכן, הסכין זה כן המוצא,
לצאת מהמערבולת עם המינימום כאב,
הסכין החדה, היפה, המפצה,
שתוקעים אותה ישר באמצע הלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|