האמת היא שאלוהים יצר את העולם בטעות. הוא בכלל לא התכוון לזה,
הוא בסך הכל ניסה לעצב מחדש. הוא שכר מעצב פנים צעיר ומבטיח
שאמרו שיודע לעשות קסמים. פשוט ככה. כתבו עליו שיש לו תפיסת
מרחב מדהימה ורעיונות חדשניים ומדהימים בכל מה שקשור לחומרים
והרמוניות. אלוהים השתכנע וז'אן פול הצעיר החל לעבוד. הקונספט
נשמע מעט מעורפל למי שלא מבין בזה, אבל אלה שכן התפעלו בלי
הפסקות נשימה. אלוהים היה מרוצה. הוא לא הבין הרבה בעיצוב
פנים, ובעצם לא היה לו ממש טעם, אבל היתה לו מין תחושה שהתהליך
הזה היה נחוץ.
ז'אן פול אמר שאסור להלחיץ אותו עם דד ליין כי הוא אמן ואלוהים
לא הלחיץ. ובאמת ז'אן פול נטה למצבי רוח על פי מיטב המסורת של
סטריוטיפ האמן וכאשר יצר את האישה בתור ריהוט משלים אווירה,
היה אפשר להרגיש מרדיוס של קילומטרים כמה זה מצא חן בעיניו.
בהתחלה עקב אלוהים בדריכות, כל הזמן בדק ושאל והציק לז'אן פול
המיוסר, בתהליך היצירה שלו. ככל שהזמן חלף החל אלוהים לאבד
עניין, הוא לא הביע ביקורת ולא ניסה להבין. ז'אן פול יצר והרס
עד שלא נותר בו עוד כח. הוא ניגש אל אלוהים, דמעות בעיניו ואמר
שהוא לא יכול יותר. אלוהים שילם ושתק. עכשיו הוא נתקע עם כל זה
ולא היה ברור לו מה עושים. זה היה מעוצב מדי בשבילו, מעוצב מדי
בשביל לחיות בתוכו. אלוהים פשוט עבר דירה.