[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לך

עתה, אומר אתה כי אתה מבקש למצוא לכאבי מרפא
אך עוד מוסיף אתה לחסוך ממני מזור
עוד מונע מלקיים את הבטחתך ולחזור
להיות לצד הנפש שהותרת ללא מחפה.

לא כמו בערב ההוא, כשנקוו דמעותיי בקצות הפה
ואספת אותן לחיקך, מלטף ראשי בידיים משקרות
וחותם בי עוד אחת מנשיקותיך הארורות
ואומר שאתה אוהב, ושאיכפת לך - ואז מרפה.

גזירה איומה היא אותה גזירת ריקנות,
שנכפתה עלי בלא אפשרות לסרב או לבקש סליחה -
הנה אני משלמת מס שקרים משל עצמי על הבטחות שווא שלך.

ורק הייתי רוצה רק עוד רגע אחד של כנות,
רק הנצחה של הרגע ההוא, בסחרחרת הניתוק, כשבכתה השתיקה,
רק אותך, אז ברגע שבור, יורד על ברכיך ומעניק לי עוד נשיקה.




נובמבר 2000







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אחרי מותו, נשאל
פרעה: "פרעה,
פרעה, למה היית
כזה?".
ענה פרעה: "כי
נתנו לי".



הבחור של שולי


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/12/00 18:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליברטין אי-שם

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה