לכאורה, אין קשר בין "התפסן בשדה השיפון", רומאן שנכתב בשלהי
שנות החמישים של המאה ה- 20, ו"אמריקן ביוטי" סרט שיצא לאקרנים
בסיומה של המאה ה- 20, כמעט מחצית מאה מאוחר יותר. למרות זאת,
בין שתי היצירות ניתן למתוח קווי דמיון רבים. שתי היצירות הן
יצירות העוסקות בבחינת תופעות חברתיות ושתיהן מתריסות כנגד
החברה בה העלילה מתרחשת ומציגות אותה כריקנית ורקובה. הן
הרומאן והן הסרט זכו בשבחים ותהודה רבים- התפסן היה ליצירה
מנחה בדור שנות ה- 60 ואילו אמריקן ביוטי זכה בסיקור תקשורתי
נרחב ובטקס האוסקר ,שנערך לפני שבועיים, בחמישה פרסים.

מעניין לציין, שעל אף שהיצירות נעשו במרווח של כ- 40 שנה, הן
סוקרות, ברובן, אותן תופעות חברתיות (אם כי יש שיצירה מתמקדת
יותר בתופעה מסוימת). על אף שבשתי היצירות מצויים בני נוער
(ב'תפסן'- הולדן, כמובן, וב"אמריקן ביוטי"- הנערה), נקודת המבט
של הקורא/הצופה על החברה שונה. הסיבה לכך נעוצה באופי היצירות.
בעוד ה'תפסן' כולו מוצג מנקודת מבטו של הולדן ואף נכתב כרומאן
אוטוביוגרפי, "אמריקן ביוטי" מאמץ מבט-על ובוחן קבוצת דמויות
כמייצגות את חוליי החברה. משום כך 'התפסן' הוא במהותו רומאן
פסיכולוגי, ובוחן את השפעת החברה על היחיד ואת התהליכים
העוברים על היחיד, בעוד "אמריקן ביוטי" הוא סרט סוציולוגי,
כלומר בוחן את אופייה של החברה. על אף הבדל עקרוני זה, שתי
היצירות מותירות רושם עז בביקורתן על החברה, ביקורת המגיעה
לשיא ביטויה בטירוף הדעת ('התפסן') וברצח ('אמריקן ביוטי').

אחד הנושאים המרכזיים הנידון ב'תפסן', נושא המוות במשפחה, אינו
נידון כלל ב"אמריקן ביוטי". אין ספק כי נושא זה מהווה אלמנט
מרכזי בעיצוב אופיו של הולדן, דבר הניכר באזכורים הרבים להם
זוכה אחיו (אלי). מאמר זה ינסה להשוות בין האופנים בהם נבחנות
התופעות החברתיות בשתי היצירות. כעת נסקור את התופעות החברתיות
הנבחנות בשתי היצירות.

הן משפחתו של הולדן והן משפחתה של הנערה הן משפחות במשבר.
כאמור, המשפחה של הולדן חיה בצל מות האח הבכור והדבר משפיע
קשות על הולדן. ההורים שקועים ביגונם ואין בהם הכוחות להתמודד
עם בעיותיו החוזרות ונשנות של הולדן עם מוסדות הלימוד בהם הוא
לומד. יחסו של הולדן להוריו אמביוולנטי. הולדן מרחם עליהם
ושותף ליגונם אך בו בזמן גם טעון בביקורת כלפיהם. הביקורת
נובעת מהציפייה של ילד לראות את הוריו איתנים ומתאכזב כאשר הם
שוקעים בצערם ואינם מסוגלים להוות כתף תומכת עבורו. משפחתה של
הנערה מן הסרט "אמריקן ביוטי" עומדת במרכז הסרט. ע"פ הסרט, התא
המשפחתי בצורתו המוכרת לנו, כשל. הזוגיות של הורי הנערה מצויה
במשבר קשה, השניים מאסו אחד בשני והזוגיות שלהם סוטה
לפדופיליות, סמים ואוננות (מצד הבעל), בגידות וכוונות רצח (מצד
האישה). גם במקרה זה, כצפוי, הנערה המתבגרת מושפעת ממצבה בבית.
היא רואה בהוריה 'פריקים' (ובצדק, למען האמת...) ומפתחת כלפיהם
עוינות וחוסר כבוד (שהרי כיצד אפשר לכבד אב שחושק בחברתך או אם
שפורצת בבכי היסטרי תכופות?), לעומת הולדן אין בליבה של הנערה
רחמים כלפי הוריה (שהרי הם האחראים הבלעדיים למצבם, לא כן
הוריו של הולדן). אמנם המאפיינים של שתי המשפחות שונים אולם
התוצאה אחת היא- בני נוער העוינים את חברתם וסולדים מהעולם בו
הם חיים ואין דבר עצוב ממתבגר/ת אשר מאס בעולם.
משפחה נוספת המוצגת בסרט היא משפחת הנער. הנער בסרט מייצג את
השונה בחברה והוא בן לאב נאצי, איש צבא ואם חיה-מתה היושבת
ובוהה בחלל כל העת. הנער הוא נער בעייתי וייחודי. הנער מתחבר
עם הנערה על רקע משפחותיהם החולות ומוכר סמים לאביה, פן אותו
הוא מסתיר מהנערה ומאביו. ניתן למצוא אנלוגיה בין הנער בסרט
להולדן.

שניהם בנים למשפחות מדוכאות ולהורים שאינם יכולים לספק להם
תמיכה נפשית. שני הנערים הם בעלי חשיבה ייחודית ממנה החברה
הריקנית סולדת - לנער בסרט היכולת הייחודית לייחס משמעויות
רחבות לתקריות מצומצמות והולדן מיוחד בהבנתו את החברה. יחד עם
זאת, בעוד הנער בסרט מצליח להתחבר עם נפשה של הנערה ומוצא
אהבה, הולדן כושל בכך על אף ניסיונותיו הרבים ליצור קשר עם אדם
כלשהו (סאלי, הבנות בפאב, נהגי המוניות, החבר אותו הזמין לפאב
ואף הזונה), כשלון זה מביא את הולדן לשיגעון בסיום הרומאן.

כאמור, מקורו של המשבר במשפחת הולדן קשור במות האח ולא במשבר
בזוגיות כפי שבסרט "אמריקן ביוטי" אך ביטוי לפן זה מצוי גם
ב'תפסן'. התפלפלויות רבות נערכו לגבי סצנת המגע בין הולדן
ואנטונלי. אם נטה להאמין לתחושותיו של הולדן לגבי סצנה זו
(ונתעלם ממשבר הזהות העובר עליו- דבר העשוי להיות מקור
תחושותיו) אזי יש לסצנה זו השלכות ואמירות חברתיות רבות
משמעות. ידוע לנו כי אנטונלי נשוי ואין בכך בכדי להפריך את
הטענה כי הוא הומוסקסואל שהרי ידוע לנו על תופעה של
הומוסקסואלים הנשואים מתוך כוונה להסתיר את זהותם המינית
ולחיות חיים 'נורמליים' (לפעמים אף בידיעת האישה). אין ספק כי
תופעה זו אינה מייצגת זוגיות תקינה וייתכן כי מייצגת תופעה
רחבה יותר של זוגיות בלתי כנה ולא אמיתית, בעולם שאינו יודע
יותר אהבה וזוגיות מהי- עולם המוצג בשיא העליבות וההקצנה
ב"אמריקן ביוטי" וטיבו אינו מפותח דיו ברומאן. התקרית בין
הולדן ואנטונלי יוצרת קישורים לתופעות חברתיות נוספות להן יש
ביטוי בסרט- הומוסקסואליות ופדופיליות.

הן אביו של הנערה ב"אמריקן ביוטי" והן אנטונלי ב'תפסן' הם
גברים המצויים בזוגיות שאינה לרוחם (מסיבות שונות בתכלית,
כמובן) ופונים למושא חיזורים חדש וצעיר. האב בסרט מחזר אחרי
החברה של בתו, מתבגרת ריקנית (על כך ראה/י בהמשך) והחיזורים
אחריה הם מרכז חייו. הוא עושה מאמצים רבים כדי להיראות נחשק
בעיניה: מתאמן בכדי לפתח שרירים, צורך סמים ממריצים מהנער
ומנסה ליצור עליה רושם. היא מופיעה בפנטזיות שלו ועלייה הוא
חושב בשעת אוננות. הנערה אינה תמימה כלל. היא מודעת היטב
לתשוקתו והיא נהנית לשחק בו ולגרות אותו (על רקע זה שתי הנערות
שהיו חברות נהפכות לעוינות האחת את השנייה). לקראת סיום הסרט
השניים קרובים לקיום יחסי מין אך דווקא האב חוזר בו וחש רגשות
אשם, דקות ספורות לאחר מכן הוא נרצח בידי אשתו. גם אנטונלי, אף
הוא גבר נשוי, יוצר מגע מיני עם קטין, הולדן. אנטונלי, מדוכא
מינית ורגשית מטבע נישואיו ולכאורה, יוצר מגע מיני במסווה של
דאגה אבהית כלפי הולדן, נער מבולבל בן 15, שלהבדיל מהנערה בסרט
אינו פעיל בתמונה מינית זו. תופעת הפדופיליות הזו היא ביטוי
נוסף לקריסת התא המשפחתי והיא מהווה למעשה 'תופעת לוואי', בעיה
שנובעת מבעיה אחרת. בעולם טרוף זה המיניות חורגת מגבולות התא
המשפחתי המקובל וחורגת לבגידות בברית הנישואין, ליחסים
הומוסקסואלים וקיום יחסים בין גברים מבוגרים לקטינים. בסרט
"אמריקן ביוטי" מצויות כמה דמויות המתייחסות לתופעת
ההומוסקסואליות. ראשית ישנם זוג השכנים ההומוסקסואלים. זוג זה
מהווה תמונה מגוחכת למדי של זוגיות אידיאלית. מעניין לציין
שיוצר הסרט בחר דווקא בזוג הומוסקסואלים כמודל לזוגיות תקינה.
מורכבת מכך היא דמותו של אבי הנער, איש צבא שמרן, ימני-קיצוני
(על גבול הנאציזם) ושונא הומואים. אבי הנער חושד בבנו כי הוא
הומו (זאת בשל שצפה בו ובאבי הנערה, אשר כביכול, קיימו מין
אוראלי כאשר למעשה הנער מכר לאבי הנערה סמים ממריצים. הטעייה
זו הושגה באמצעים קולנועיים שלא ניתן להשיגם ברומאן). בעקבות
גילוי מופרך זה האב זועם על בנו (אשר מעדיף 'להודות' שהוא הומו
מאשר לומר שהוא סוחר סמים) ומסלקו מהבית. באותו הערב אבי הנער
מגיע לבית הנערה ופוגש באבי הנערה (הומוסקסואל, כביכול) ובסצנה
מותחת (אשר אף היא אינה אפשרית ברומאן), בה נדמה כי הוא מתעתד
לרצוח את אבי הנערה, הוא בא לנשקו, אך אבי הנערה מסרב בסלחנות.
מתברר כי אבי הנער הוא הומוסקסואל חבוי החי בדומה לאנטונלי
נישואיי שקר וחיי שקר בשנאתו הגלויה להומוסקסואלים. גם זוגיות
זו גורמת למשבר בתא המשפחתי כפי שניתן ללמוד ממצבה של האם
והשפעות המשפחה על הנער המופנם. בסופו של הסרט, אבי הנער רוצח
את אבי הנערה.

אנלוגיה נוספת בין תפקידי הדמויות בשתי היצירות ניתן למצוא בין
סאלי ב'תפסן' וחברת הנערה ב"אמריקן ביוטי". שתי היצירות מותחות
ביקורת נוקבת (מי יותר מי פחות) על החברה הריקנית בה אנו חיים.
החברה התחרותית בה אנו חיים דוחפת כל העת להצליח ומציבה מודלים
של הצלחה (ע"פ הנורמות המקובלות בחברה, כמובן) לחיקוי. הן סאלי
והן החברה מייצגות בנות נוער אשר נשאבו לתוך מוסכמות החברה
הריקנית. שתיהן משעממות, חסרות כל ייחוד (סאלי מהוללת שחקנים
רק משום שזהו חלק הכרחי בתרבות השיחה הריקנית שלה), שקופות
וריקניות, אך יחד עם זאת נחשבות למוצלחות. שתיהן מתנשאות (סאלי
על הולדן והחברה בסרט על הנער השונה), נפוחות מחשיבות עצמית
ושנואות ע"י גיבורי היצירה- הולדן והנערה (משום ששניהם שואפים
לאושר שאינו נובע מהצלחה). הנערה בסרט מרבה להשתמש במיניות שלה
ומפגינה בטחון עצמי רב, אך ,למעשה, כל אלו נובעים מתסביכי
הזנחה ובלבול. הנערה הנחשבת למוצלחת ומשדרת הצלחה וביטחון לא
מוצאת אושר ובטחון בחייה. כל המודלים של ההצלחה בחברה שלנו הם
מודלים מזויפים וריקנים ממשמעות. דוגמא נוספת לזיוף בחברה
הניתנת ב'תפסן' היא אמו של הולדן וחברותיה אשר אינן מסוגלות
לתרום באמת לחברה ומזדרזות לצאת להפסקה ולשבת בבית קפה (הן
מנוגדות לנזירות המייצגות מיעוט זניח של אנשים אמיתיים).  ע"פ
'התפסן' ניתן להאמין כי אלו שהולכים בתלם הם מאושרים ואילו אלו
שחורגים מן התלם, כהולדן, חיים חיי מרורים ויודעים שיגעון.
"אמריקן ביוטי" מפריך תזה זו. בסרט אף אחת מן הדמויות אינה
מאושרת (מלבד זוג ההומואים): חלקן סובלות משיגעון, חלקן ממשבר
בזוגיות, חלקן מחיים מלאי זיוף וחלקן מהיותן חריגות בחברה.

ייחודו של ה'תפסן' בכך שהוא מתרכז בהשפעות החברה הזו על היחיד.
הולדן הוא נער אשר אינו מסוגל לחיות כפי שמקובל, באופן מזויף.
הוא אינו מסוגל או רוצה לחיות חיים אשר נכתבו לו מראש והוא
כושל ביצירת קשרים חברתיים כלשהם ולכן נוטה לפנות לתמימות
שבילדות, אך סופו להיחשב כמוקצה בחברה ולהתאשפז בבית משוגעים.
"אמריקן ביוטי" אינו סרט המנסה לעמוד על מצבו של היחיד בחברה
וייחודו בהצגה קיצונית וגרוטסקית של החברה. התופעות החברתיות
מוצגות בסרט במלוא עוצמתן והדמויות במלוא עליבותן. בעוד
ב'תפסן' החברה שלמה בצביעותה והולדן הוא המתמרמר בחריגותו,
ב"אמריקן ביוטי" הכל סובלים ובסיס החברה, התא המשפחתי, קורס
לחלוטין. כפי שניתן להתרשם שתי היצירות מציירות תמונה עגומה על
מצב החברה. שתיהן מוחות כנד הזיוף והריקנות השלטים בחברה בה גם
אלו השותפים בזיוף וגם אלו המוחאים נגדו אינם יודעים אושר.
מעניין לציין שדווקא בחברה של היום, חברה אשר מתירה לפרט לחפש
אחר האושר האישי שלו ומעניקה לו חופש רב- דווקא היום, אף לא
אחד יודע אושר.