ואחרי הכל השמיים התפזרו מעננים
ברגע מקודש של אמת
כי הייתי איתך
והיית שלי

ואחרי הכל המילים נאמרו
ביממה אחת של שכרון
כי היה לילה
והיית קרוב

ושכחתי למה כואב
וזכרתי רק את החיבוק
עוטף
מכסה אותי מכל השדים והכפור
מחמם בנוכחותך
מרפא.

וחשפתי את עצמי
בלי לשים לב
מעורטלת לחיצים - אבל הם לא נשלחו
מסורבלת במילים שלא נאמרו
מכורבלת בחמימות ששלחת לעברי
עם כל חיוך
עם כל מבט

ואני מחכה לרגע
עדיין מחכה
לרוח שתעיף אותי
לרעידה שתפיל אותי
לסומק שיציף את הלחיים אחרי ההתפקחות

כי זה לא יכול להיות
אתה לא יכול להיות
אמיתי.