שוב אני שוב אתה שוב אנחנו
קורים
מתרחשים בין גינות
מתנהלים
לא ידועים
אני לא לך
אתה לא לי
ובכל זאת אנו לנו

תהליך הפיכתנו מפרטים ליחידה מתקצר בעיקר כשחשוך
ותמיד
וילונות כהים בסביבה
---
מול אור יום משאית של אשפה
שקיות שחורות
תחת עיניי
ואישון תר מהקומה השניה
אל בין שיחים ראשונים

אנחנו לא ידועים
אות שלך
מחכה
סוגרת וילון
זורקת כביסה
חושקת שיניים
לא בוכה
ממשיכה
מותחת שפתיים
צועדת
---
מבט, וחיוך, ושיער של אחר
ונזכרת.
ושוכחת.
מתרחשת
לא מעבר לזה.

---