פרידה, היא שמש
שוקעת בים
פרידה, היא מטר
זלעפות
פרידה, היא פרח
נובל בגינה
פרידה, היא דמעות
שזולגות.

כי פניה של שמש
שוקעת בים
סמוקות מבכי
פרידות
בליטוף אחרון
של היום שגווע
היא תשקע
בים הדמעות.

גם ענן בשמיים שחור
שממטיר
נפרד
ועיניו עצובות
ברוח סוער
נשמתו הוא מחזיר
בבכי, של גשם
דמעות.

לטיפות אחרונות
של שמש שוקעת
ובכיו של ענן
שממטיר
כסכין מלובן את לבי
היא פוצעת
אהבות ופרידות
הוא מזכיר.

כי אש אהבה טהורה
וזכה
היא אור נגוהות
מסנוור
ופרידה, היא שקיעה
וגשם דמעות
וחושך וקור
ולב מתפורר...

ינואר   2001