נשר חג מעל מדבר יבש,
בודד באוויר ובאדמה רק חול ואש,
הרוח בכנפיו שומרת עליו באוויר,
בעוד סדק מתרחב בתוך ליבו השביר.

יונה צחורה מעל עמק ירוק,
שומעת צווחות העורבים למרחוק,
וליבה הקטן, אפוף במיסתורין,
שאף אחד לא יציץ מה מוסתר שם בפנים.

מתחלפות העונות ונודדות הציפורים,
הנשר והיונה מרחיקים אל ההרים,
רוח של ערב נשבה אז בחוזקה,
והפגישה את הנשר והיונה לראשונה.

הנשר מביט בה ומיד מנסה לחזר,
היונה האדישה עפה לעמק לחפש נשר אחר.
וגם היום, אם תסתכלו לשמיים,
תראו נשר בודד - עם דמעות בעיניים....